מה זה פמיניזם ליברלי?

פמיניזם ליברלי הוא הזרם בפמיניזם שמבקש להשיג שוויון בין נשים לגברים באמצעות אותם כלים שהליברליזם מציע לכל אדם: זכויות שוות בחוק, גישה שווה לחינוך ולעבודה, וחופש לבחור את דרך החיים. נקודת המוצא שלו היא היחיד. נשים הן בני אדם תבוניים כמו גברים, ולכן מגיעות להן אותן זכויות ואותן הזדמנויות, ואין לקבוע לאדם את מקומו בחברה לפי המין שבו נולד.

מה שמבדיל אותו מזרמים אחרים הוא שאינו דורש להחליף את הסדר החברתי אלא לתקן אותו. הבעיה, לפי הפמיניזם הליברלי, היא שהכללים של החברה הליברלית לא הוחלו על נשים, והפתרון הוא להחיל אותם. לכן הזירה העיקרית שלו היא החקיקה ובתי המשפט, והדרישות האופייניות לו הן זכות בחירה, שוויון בדיני המשפחה והרכוש, פתיחת מקצועות ומוסדות לימוד, ושכר שווה.

מאיפה זה בא

שלושה טקסטים נחשבים ליסודות הזרם. הראשון הוא "הגנה על זכויות האישה" של מרי וולסטונקראפט, משנת 1792, שטען שנשים נראות נחותות מפני שמונעים מהן חינוך של יצורים תבוניים. השני הוא ההצהרה שהתקבלה בוועידת סנקה פולס בארצות הברית ב-1848, שנוסחה על פי הכרזת העצמאות האמריקנית וקבעה שכל הגברים והנשים נבראו שווים.

השלישי, והשיטתי שבהם, הוא "שעבוד הנשים" של ג'ון סטיוארט מיל, משנת 1869. מיל טען שהכפיפות המשפטית של נשים לגברים היא שריד של התקופה שבה החזק קבע את החוק, ושהיא סותרת את העיקרון שעליו בנוי העולם המודרני: שמעמדו של אדם אינו נקבע עם לידתו. הספר יצא בעברית בתרגום חדש, "שעבוד הנשים", לפי המהדורה הראשונה.

מן הרעיונות האלה צמחה התנועה לזכות בחירה לנשים, שפעלה מאמצע המאה התשע עשרה ועד שנות העשרים של המאה העשרים. על הפעילות שלה אפשר לקרוא בערך מי היו הסופרג'יסטיות?.

הגל השני: מן הקלפי אל מקום העבודה

אחרי שזכות הבחירה הושגה, הפמיניזם הליברלי פנה אל מה שנשאר סגור גם כשהחוק כבר לא אסר אותו במפורש. בארצות הברית מזוהה השלב הזה עם בטי פרידן, שספרה "המסתורין הנשי" יצא ב-1963, ועם הארגון הלאומי לנשים, שהייתה ממייסדותיו ב-1966. הדרישות היו שכר שווה, איסור אפליה בקבלה לעבודה וללימודים, ושוויון הזדמנויות.

בישראל אפשר לראות את אותו קו בחקיקה: חוק שיווי זכויות האישה משנת 1951, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד משנת 1964, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה משנת 1988. פסק הדין בעניין אליס מילר, משנת 1995, שבו הורה בית המשפט העליון לצבא לאפשר לנשים להתמיין לקורס טיס, נחשב לדוגמה מובהקת של טיעון פמיניסטי ליברלי: אותם מבחנים לכולם, ושכל אחת תיבחן לפי כישוריה.

הרעיונות המרכזיים

  • שוויון בפני החוק. החוק אינו רשאי להבחין בין בני אדם לפי מינם.
  • שוויון הזדמנויות. התחרות על משרות, על לימודים ועל תפקידי ציבור פתוחה לכולם באותם תנאים.
  • אוטונומיה. כל אדם רשאי לבחור את דרכו, וגם הבחירה בחיי בית לגיטימית כשהיא באמת בחירה.
  • חינוך. רוב ההבדלים שמייחסים לטבע הם תוצאה של חינוך שונה, ולכן חינוך שווה הוא תנאי לכל השאר.

הביקורת

הפמיניזם הליברלי הוא גם הזרם שרוב הזרמים האחרים הגדירו את עצמם מולו.

הפמיניזם הרדיקלי טוען שהבעיה אינה שהכללים לא הוחלו על נשים, אלא שהכללים עצמם נכתבו בידי גברים ולפי מידתם. שוויון שפירושו "להיות כמו גבר" אינו שוויון. מכאן העיסוק שלו במה שהליברליזם השאיר מחוץ לחוק: המשפחה, המיניות והאלימות. המושג המרכזי בביקורת הזאת מוסבר בערך מה זה פטריארכיה?.

הפמיניזם המרקסיסטי והסוציאליסטי טוען ששוויון בחוק אינו משנה את מצבה של מי שאין לה אמצעים לממש אותו, ושעבודת הבית שאינה משולמת נשארת מחוץ לחשבון.

הפמיניזם השחור והמזרחי טוענים שהזרם הליברלי דיבר בשם נשים ממעמד אחד וממוצא אחד, והציג את הבעיות שלהן כבעיות של כל הנשים.

וביקורת אחת באה מבפנים. הפילוסופית סוזן מולר אוקין, שראתה את עצמה כממשיכת הזרם, טענה שהליברליזם עצר על סף הבית: הוא דרש שוויון במרחב הציבורי, והשאיר את חלוקת העבודה במשפחה כפי שהייתה. גם מיל עצמו הניח שרוב הנשים הנשואות ינהלו את הבית.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין פמיניזם ליברלי לפמיניזם רדיקלי?
הליברלי רוצה להכניס נשים למערכת הקיימת בתנאים שווים. הרדיקלי סבור שהמערכת עצמה בנויה על שליטה של גברים, ושצריך לשנות אותה מן היסוד.

מי ההוגים המרכזיים של הפמיניזם הליברלי?
מרי וולסטונקראפט, ג'ון סטיוארט מיל והרייט טיילור מיל במאות השמונה עשרה והתשע עשרה, בטי פרידן במאה העשרים, ואחריה סוזן מולר אוקין ומרתה נוסבאום.

האם פמיניזם ליברלי דורש שנשים וגברים יהיו זהים?
לא. הוא דורש שהחוק והמוסדות לא יניחו מראש מה מתאים למי, ושכל אדם ייבחן לפי כישוריו ובחירותיו.

האם הוא עדיין רלוונטי אחרי שהושג שוויון בחוק?
רוב המאבקים המשפטיים על שכר, על ייצוג ועל אפליה בעבודה מתנהלים גם היום בכלים שלו. הוויכוח הוא אם הכלים האלה מספיקים.