מגבעתיים לצנחנים: עיצוב אישיות רבת פנים
יהודה עתי נולד ב-13 בנובמבר 1947 בתל אביב, וגדל בגבעתיים, בנם הצעיר של דבורה ואליעזר קירשנבוים, אח לשתי אחיות בוגרות ממנו. גדל כילד דתי בשכונה חילונית מסורתית, למשפחה ממעמד הפועלים. למד ביסודי הדתי "אמונים" בגבעתיים ובבית הספר התיכון העירוני הדתי (הרא"ה) ברמת גן, והיה חניך תנועת הנוער בני עקיבא. בשלהי לימודיו בתיכון פרש מהיהדות הרבנית המסורתית, מהלך שיסמן את אופיו כמי שמסרב לקבל מסגרות כנתון ומחפש את דרכו באופן עצמאי.
בצה"ל שירת כקצין בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, בתפקידי מ"מ, סמ"פ ומ"פ בסדיר. השירות הצבאי ביחידה קרבית עילית הטביע בו את חותם המשמעת, הנחישות והמחויבות, תכונות שילוו אותו בכל תחומי פעילותו. בין השנים 1969 ל-1980 שהה בארצות הברית, שם רכש השכלה אקדמית והגיע עד לתואר דוקטור בקיברנטיקה ומימון בינלאומי. בשובו לישראל היה בתחילת שנות התשעים מחלוצי תעשיית ההיי טק בתחום הפס הרחב: המיזם שיזם וניהל בחברת Phasecom עסק בפיתוח מערכות ניתוב מהירות רב כיוונית על גבי פסי תקשורת חדשניים.
אולם המסלול הטכנולוגי העסקי לא היה אלא פן אחד של אישיות רבת פנים. יהודה עתי הוא אב לשישה ילדים, תושב תל אביב, חבר אגודת הסופרים העברים ואיגוד כללי של סופרים בישראל, ופעילותו מתמקדת בארבעה תחומים עיקריים: כתיבת הגות, כתיבת שירה, הוצאה לאור ופעילות חברתית אזרחית ופוליטית.
השירה: מאבקנים מפרח ועד אוחזת בבשר הבשורה
עתי החל לפרסם שירה בתחילת שנות השמונים. ספר שיריו הראשון "כמו אבקנים מפרח" ראה אור בהוצאת ברונפמן בשנת 1983, ומאז פרסם תשעה ספרי שירה. הכותרת הראשונה הזו מגלמת את הפואטיקה שלו: הדימוי הטבעי, הצמחי, המדויק, כנקודת מוצא להתבוננות במציאות. לאחריו באו "יציקות" (הוצאת אל"ף, 1986), "ארץ חופה" (הוצאת בוסטר, 1988), "סובב, רוטט, נוקב, מביט אליך חץ האהבה" (1997), ו"מה לך רוח?" שראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, בשנת 2003 ולווה בצילומים של חובב ראשלבך.
ב-2009 ראה אור "אתעורר ממות אהבתך" עם צילומים של רפאל באיר. ב-2015 פרסם את "משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה" בהוצאת קשב לשירה, ספר שזיכה אותו בפרס היצירה מקרן ראש הממשלה על שם לוי אשכול לשנת 2017. חבר השופטים ראה בשירה זו "שירה שהיא פרי התבוננות והגות. יש בה דיוק וצלילות. תיבת תהודה לעולם שלם שנע בין תודעה אוניברסלית ובין מקורות השראה מרובים." הכותרת עצמה, עם צמד הדימויים של הנזיר והכיפה הזהובה, מעידה על אותה נטייה לשלב בין המיסטי לחומרי, בין ההתבוננות הפנימית ליופי הנראה לעין. ב-2019 ראה אור ספרו "אוחזת בבשר הבשורה".
שמות הספרים מלווים בעיצוב עטיפות של דוד טרטקובר, אחד המעצבים הגרפיים הבולטים בישראל, ובכך מתקיים דיאלוג מתמשך בין הטקסט השירי לעיצוב החזותי. השירה של עתי נעה בין ההתבוננות בטבע לבין ההגות, בין הליריקה האירוטית לבין המיסטיקה, ומאופיינת בדיוק לשוני ובנסיון מתמיד להגיע אל נקודת המפגש שבין התחושה למחשבה.
ההגות: משנה סדורה ותורת המחוללים
לצד השירה, ואולי בצורה בלתי נפרדת ממנה, עתי הוא הוגה דעות שפיתח משנה פילוסופית מקורית. עד כה ראו אור חמישה ספרי הגות פרי עטו, המהווים יחד מערכת מחשבתית שלמה. בשנת 2004 ראתה אור "משנה סדורה: ארץ תקווה", שהוגדרה כמשנה חברתית המבארת את קיומו הנכסף והאפשרי של האדם במרחב הגאוגרפי ההיסטורי. הספר יצא בהדפסה שנייה עם תוספות ב-2015.
ב-2011 פרסם את "תורת המחוללים", תורה גנרית למערכות חיות, חיבור המתאר פלטפורמה קיברנטית המסבירה את התרחשות אירועי חיותו של יחיד חי. עתי מציע בספר זה תפיסת מציאות רדיקאלית חדשה: לשיטתו, המציאות אינה מתרחשת בתהליך סיבתי פשוט מעבר להווה ולעתיד, אלא היא התרחשות מתמשכת במשך ההווה, והסיבתיות אינה אלא חלק אחד מהסבר התופעות. ב-2013 ראה אור "הגיונות אמסטרדמיים: פנומנולוגיה של ההכרה", ספר שפרופ' חביבה פדיה תיארה כחיבור יפה עד מאוד, שמשלב התבוננויות באמסטרדם עם הגותו של שפינוזה ומשייט בין פילוסופים שונים כמי שמשייט בטבעיות בתעלות העיר ההולנדית. ב-2017 פרסם את "מורה אנכי" ובשנת 2021 את "משנה סדורה: ארץ תקווה, ביאורים".
הקו המחבר בין ספרי ההגות הוא הנסיון ליצור שפה חדשה לתיאור המציאות, שפה שמשלבת בין מדע לפילוסופיה, בין קיברנטיקה למיסטיקה, בין ברגסון לקבלה. עתי אינו פילוסוף אקדמי במובן המוסדי; הוא מה שפרופ' פדיה כינתה "פילוסוף עצמאי בשטח", מי שבונה את משנתו מחוץ לכתלי האקדמיה ובכך זוכה לחירות מחשבתית שלא תמיד ניתנת למי שפועל בתוך המסגרת המוסדית.
עולם התנ"ך: מיזם הוצאה לאור
בד בבד עם הכתיבה הקים עתי וניהל כמו"ל את מיזם "עולם התנ"ך" בהוצאת דברי הימים שבבעלותו. מדובר בביאור אקדמי של כל התנ"ך, עבודה מקיפה ביותר מסוגה, שנחקרה, נאספה ונכתבה על ידי למעלה מ-360 כותבים, מתוכם יותר מ-120 פרופסורים ואנשי אקדמיה מאוניברסיטאות בישראל ובעולם. הסדרה מכילה 24 ספרים מבראשית ועד דברי הימים. המיזם הזה, שדרש ארגון, ניהול, גיוס כותבים ומימון לאורך שנים רבות, מעיד על יכולת יזמית ומנהיגותית שחורגת הרבה מעבר לתפקידו של סופר או משורר. בהוצאת דברי הימים ראו אור גם רוב ספריו האישיים.
פעילות חברתית ופוליטית: מהפגנת יחיד ועד מדינה אחת
עתי אינו מסתפק בכתיבה; הוא גם פעיל חברתי ופוליטי שאינו חושש ממחלוקת. הסרט "הפגנת יחיד" שודר בערוץ הקהילתי של YES מיד עם עליית הערוץ לאוויר ביולי 2000 ותיעד את פעילותו. ב-2004 הוזמן לכנס באוניברסיטה של לוזאן, שם הציג נייר עמדה שעסק בתהליך ובשלבים לפיתוח מדינה דמוקרטית אחת בין הים לנהר. עמדה זו, שנויה מאוד במחלוקת בשיח הישראלי, מעידה על נכונותו לעמוד מאחורי תפיסות לא פופולריות ולשלם את המחיר החברתי של כך. ב-2013 רואיין בערוץ i24 על הסכמי ז'נבה בין המעצמות לאיראן בעניין העשרת אורניום.
ב-2007 רואיין על ידי רינו צרור בתוכנית "חוצה ישראל" בטלוויזיה החינוכית, ראיון שחשף את עולמו הרחב לקהל רחב יותר. הפעילות החברתית שלו צומחת ישירות מתוך ההגות: המשנה הסדורה "ארץ תקווה" אינה רק טקסט פילוסופי אלא גם מניפסט חברתי המבקש לשרטט דרך אחרת לקיום בארץ הזו.
בין שירה להגות: הפואטיקה של עתי
מה שמייחד את יהודה עתי בנוף הספרותי הישראלי הוא הזיקה ההדוקה בין שירתו להגותו. אצל רוב הסופרים, השירה והפילוסופיה הן תחומים נפרדים; אצל עתי הן שתי צורות של אותה פעולה. ההתבוננות בטבע שמזינה את השירים היא אותה התבוננות שמזינה את "תורת המחוללים"; החיפוש אחר שפה מדויקת לתיאור רגע של אהבה הוא אותו חיפוש אחר שפה מדויקת לתיאור התרחשות תופעה פיזיקלית. הבחירה בדוד טרטקובר כמעצב עטיפות לרוב ספריו מוסיפה ממד נוסף: העיצוב הגרפי הופך לשותף שלישי בדיאלוג בין המילה למחשבה.
בהדרגה, לאורך השנים, עתי יצר שפה מיוחדת ומאפיינת, שפה שיש בה ליטוש רב בכל הגדרה ומערכת לשון שמצטרפת לכדי אמירה צלולה ומרתקת. השבירה של גבולות ההכרה, החיפוש אחר מה שנמצא מעבר למוכר ולמובן, הם הקו המרכזי שעובר בין ספרי השירה, ספרי ההגות, מיזם "עולם התנ"ך" ואפילו הפעילות הפוליטית.
סיכום: הוגה שאינו מפריד בין מחשבה למעשה
יהודה עתי הוא דמות חריגה בנוף התרבותי הישראלי: קצין צנחנים שהפך לחלוץ היי טק, שהפך למו"ל של ביאור אקדמי לתנ"ך, שהפך להוגה דעות ומשורר, שהפך לפעיל חברתי. כל אחד מהגלגולים הללו היה יכול להיות קריירה בפני עצמה, אולם אצל עתי הם כולם ביטויים שונים של אותה דחיפה פנימית: הצורך להבין את המציאות, לתאר אותה בשפה מדויקת, ולפעול לשנות אותה. תשעה ספרי שירה וחמישה ספרי הגות הם עדות לפוריות יצירתית מרשימה, אולם מעבר לכמות, מה שמרשים הוא העקביות של החזון: מ"כמו אבקנים מפרח" ב-1983 ועד "משנה סדורה: ביאורים" ב-2021, מדובר באותו מסע של התבוננות, חקירה ויצירה, מסע שלא נגמר.
