התפוררות הזהות והשייכות: מעורבות בכנופיות פשע בקרב בני נוער ממשפחות מהגרים

מבוא

בני נוער ילידי חוץ ובני נוער ילידי קנדה ממשפחות מהגרים מהווים כ-20% מכלל הצעירים הקנדים מתחת לגיל 18, ועד 2016 הם עתידים להגיע ל-25%. בשנים האחרונות גוברת הדאגה הציבורית בנוגע למעורבות בני נוער ממשפחות מהגרים בכנופיות פשע בערים הגדולות בקנדה, אך השיח הציבורי מתמקד בעיקר בדיווח על אירועי אלימות ופשע, מבלי לנסות להבין לעומק את שורשי התופעה. קהילות רבות יזמו פרויקטים לתמיכה בבני נוער בסיכון, אך מאמצים אלה מעוכבים בשל מחקר תיאורטי ואמפירי דל בנושא. על רקע זה, גויסו בעלי עניין ממגזרים שונים (קהילה, שירותים חברתיים, חינוך, ממשל, משפט ובריאות) לתהליך מחקר פעולה מתמשך, שנועד להבין את התופעה ולקדם פעולה שיתופית לטובת בני הנוער.

רקע תיאורטי

הספרות האקדמית בארה"ב ובאירופה עוסקת כבר שנים רבות בקשר בין הגירה, גזע וחברות בכנופיות. תראשר (1927) טען כי רוב הכנופיות בשיקגו מרוכזות באזורי מעבר המאוכלסים במהגרים. חוקרים רבים תמכו בתפיסה שמעורבות מיעוטים בכנופיות היא תסמין של בעיות חברתיות רחבות יותר כגון עוני, אפליה, הפרדה ועיור. ויג'יל (1998, 2002) פיתח את מושג "השוליות המרובה", לפיו צבירת חסרונות ושוליות היא גורם מרכזי בהיווצרות כנופיות בקרב מיעוטים גזעיים.

בקנדה קיים מחסור בסטטיסטיקה פלילית רשמית הקשורה למעמד הגירה, גזע ומוצא אתני. עם זאת, מחקרים מספר ערים קנדיות מצביעים על כך שבני נוער ילידי חוץ נוטים פחות לדווח על חברות בכנופיות, אך הנטייה גוברת ככל שהם שוהים זמן רב יותר בקנדה. יתרה מזאת, בני נוער ילידי קנדה עם לפחות הורה אחד שנולד מחוץ לקנדה מדווחים על שיעור האלימות הגבוה ביותר מבין כל הקבוצות. מחקרים איכותניים מספר גילו טווח רחב של גורמי סיכון הקשורים לתפקוד משפחתי, קשרי עמיתים, אתגרים חינוכיים וחיי קהילה, ובמקביל גם גורמים מגינים כגון תמיכה משפחתית ומעורבות בקהילה האתנית.

מתודולוגיה

המחקר כלל שני תהליכים משולבים: תהליך רב-בעלי-עניין ותהליך חקירת החוויה החיה של חברי כנופיות. התהליך הרב-בעלי-עניין התבסס על מתודולוגיית מחקר פעולה השתתפותי (PAR) ושיתף 32 נציגים ממגזרים שונים בתהליך שיתופי של שנתיים. התהליך השני כלל חקירה של החוויה החיה באמצעות תיאוריה מושרשת (Grounded Theory), שיטת מחקר אינדוקטיבית לפיתוח תיאורטי. נערכו ראיונות אישיים מובנים-למחצה עם 30 נחקרים שהיו מעורבים בכנופיות פשע, כ-18 מהם בלשכות שונות בקהילה ו-12 במרכז מעצר הנוער המקומי. כל ראיון נמשך כשעתיים.

הנחקרים היו כולם גברים פרט לאחת, מגוונים מבחינה אתנית (דרום-מזרח אסיה, דרום אסיה, המזרח התיכון, אפריקה ועוד), בני 14 עד 38 בממוצע, כשגיל ממוצע הוא 23. חלקם היו עדיין חברים בכנופייה בעת הראיון וחלקם היו חברים לשעבר.

ממצאים

טראומה לפני ההגירה

11 מתוך 19 הנחקרים ילידי חוץ חוו ישירות אלימות קשה בארצות מוצאם או במחנות פליטים בילדותם, ומספרם על כאוס, אכזריות קשה ומאבק ממושך עם תסמיני דחק פוסט-טראומטי. נחקרים שנולדו בקנדה או במדינה בטוחה אחרת חוו אף הם את ההשפעות של מלחמות אזרחים דרך ההתנהגות הפוסט-טראומטית של הוריהם, שהתבטאה לעיתים באלימות ביתית.

התפוררות הקשרים המשפחתיים

הנחקרים גדלו בעיקר במשפחות ממעמד עובדים או מהמעמד הנמוך, כאשר ההורים עבדו שעות ארוכות במספר עבודות בשכר נמוך. דפוסי ההורות שתוארו כללו היעדרות, היתר יתר או עוינות. 18 נחקרים דיווחו על היעדר הנחיה הורית מספקת, ו-15 דיווחו על הורה (לרוב האם) שנקט גישת "עשה מה שרצונך". 11 נחקרים דיווחו על אבות מחמירים מאד שדרשו ציות ללא חיבה. פערים תרבותיים בין ההורים לילדים יצרו חיכוכים על רקע הסתגלות לנורמות קנדיות. 13 נחקרים גדלו במשפחות שאופיינו באלימות ביתית קשה, ו-9 דיווחו על הורה הסובל מדיכאון הקשור לטראומה, קשיי הסתגלות ולחץ כלכלי. גורמים אלה פגעו בתפקוד ההורי ובקשרים בתוך המשפחה. השפעות שליליות מאחים גדולים יותר, שהציגו מודלים של עימות, שתיית אלכוהול ופעילות עברייניות, הופיעו אף הן בדיווחי 13 נחקרים.

התפוררות הקשרים עם בית הספר

כמעט כל הנחקרים (26 מתוך 30) חוו קשיים אקדמיים מתמשכים החל משלב סוף בית הספר היסודי. מחסום השפה, פערים בין מערכות החינוך, לקויות למידה וחוסר מוטיבציה היו המכשולים הנפוצים ביותר. הנחקרים תיארו קשיים בנקודות מעבר שונות: ממדינת המוצא לקנדה, מרמת לימוד לרמה הבאה, ממוסד למוסד ומבית ספר דתי לבית ספר ציבורי.

21 נחקרים דיווחו על הצקות ואיומים גזעניים תכופים בבית הספר, ושליש מהנחקרים (10) חוו אלימות גזענית ממושכת. גם אנשי הסגל נתפסו כמפלים. הנחקרים דיווחו על תמיכה לא מספקת מצד בתי הספר, על מדיניות ענישה שהחמירה ללא תמיכה בסיסית, ועל היעדר מודלים לחיקוי ממגוון תרבויות. לחץ חברתי, במיוחד בחטיבת הביניים ובתיכון, הוביל רבים לפעילות עברייניות כדי "להשתלב".

התפוררות הקשרים עם הקהילה

רוב הנחקרים גדלו בשכונות בעלות הכנסה נמוכה, עם נוכחות גבוהה של מהגרים, משפחות חד-הוריות ואוכלוסייה תנודתית. הם גדלו בסביבה שבה הם עדים לסחר בסמים, זנות ואלימות בין-כנופיתית מגיל צעיר. 17 נחקרים חוו גזענות בקהילה, כולל פשעי שנאה שהעלו מחדש טראומות מהגירה. מספר נחקרים דיווחו על יחס מפלה מצד משטרה ועל פרופיילינג גזעי, שהוביל לאיבוד אמון במערכת האכיפה.

רוב הנחקרים לא ידעו על שירותים בקהילה או לא ניצלו אותם, ותיארו קושי בהשגת פעילויות פנאי. 23 נחקרים לא שמרו על שורשים בקהילה האתנית שלהם ואיבדו יכולת שפה וזיקה תרבותית, מה שהחמיר את תחושת השוליות שלהם.

התפוררות הזהות ותחושת השייכות

ההתפוררות ההדרגתית בקשרים עם משפחה, בית ספר וקהילה הובילה לקריסת זהות ושייכות. הנחקרים הפנימו זהויות שליליות: קורבן, מקופח, לא רצוי, לא מסוגל, מתוסכל ועבריין. המילים "כעס" ו"כועס" הוזכרו 102 פעמים בסך הכל בראיונות, ומשקפות תחושה עמוקה של עוול.

הנחקרים חוו גם תחושת אזרחות קנדית דלה. הם הגדירו את עצמם בעיקר כמהגרים או כמיעוט אתני, ולא כקנדים. לצד זאת, רבים מהם גם לא פיתחו זהות אתנית מועצמת. הם לא הכירו לעומק את תרבות המוצא שלהם, חשו לחץ לוותר על מנהגים תרבותיים כדי "להשתלב", וחלקם אף חוו גזענות מופנמת: הם שנאו את מוצאם ודחו את הקשר לקהילתם האתנית.

אינטגרציה מתחלפת: הצטרפות לכנופיות

הריק בזהות החברתית דחף את הנחקרים לחפש שייכות בקבוצות חלופיות. הם פיתחו קשרים עם בני נוער מנותקים אחרים, הצטרפו לחוגים חברתיים בעלי סיכון גבוה, וחלק מחוגים אלה התפתחו לכנופיות פשע. חברות בכנופייה סיפקה אישור חברתי, הגנה, מעמד, ריגוש ותגמול כלכלי. הנחקרים השתתפו בפעילויות כגון סחר בסמים, גביית חובות, סחיטה, הימורים בלתי חוקיים, גנבה, שוד ומכירת נשק.

דיון

המחקר מציע תיאוריה פרשנית המכונה "התפוררות הזהות ותחושת השייכות", המסבירה מעורבות בכנופיות פשע כתוצאה מקריסה מצטברת של דימוי עצמי, תחושת אזרחות וזהות אתנית. תיאוריה זו עולה בקנה אחד עם מספר גישות תיאורטיות מבוססות: תיאוריית האסוציאציה הדיפרנציאלית (Sutherland, 1939), פרספקטיבת הבקרה החברתית (Hirschi, 1969), מסגרת השוליות המרובה (Vigil, 1998, 2002), גישת הלייבלינג (Becker, 1963) ותפיסת הצדק הפרוצדורלי (Tyler, 1990).

הממצאים גם שופכים אור על הקשר בין דימוי עצמי נמוך ועבריינות, על הפער בין מעמד אזרחי פורמלי לבין חוויית ה"קנדיות" בפועל, ועל הנזק שנגרם לצעירים כשהם אינם מצליחים לפתח זהות אתנית מועצמת.

השלכות מעשיות

המחקר מזהה צורך בטווח רחב של אסטרטגיות מדיניות ושירות לתמיכה בבני נוער ממשפחות מהגרים ברמות שונות:

• ברמת המשפחה: טיפול בצרכי קליטה וסוציו-אקונומיים, ייעוץ לטיפול בטראומה, שיפור מיומנויות שפה ואנגלית, ואימון הורים.
• ברמת בית הספר: תכניות לימוד מותאמות, מניטורינג במעברי בית ספר, חונכות, תמיכה פסיכו-חברתית לתלמידים מנותקים, מדיניות משמעת תומכת ופרקטיקות בית ספריות רגישות תרבותית.
• ברמת הקהילה: גישה לשירותי נוער כלליים ותכניות ייעודיות תרבותיות, חונכות ממגוון רחב, פיתוח קהילתי לטיפול בפערים שכונתיים וחיזוק יכולות ארגוניות לעבודה עם אוכלוסיות מאתגרות.
• ברמה הפדרלית, המחוזית והמוניציפלית: יצירת אסטרטגיות לאומיות ומחלקתיות לקליטה ואינטגרציה של ילדי מהגרים, מדיניות שוויון בין שכונות, מדיניות חינוך הוגנת וייצוג תרבותי רחב בצוותי הוראה.

מגבלות המחקר והכיוונים לעתיד

בשל הסיקור התקשורתי הרב ופעולות האכיפה, חברי כנופיות היו מהססים להשתתף במחקר, ולכן נעשה שימוש בדגימת שלג ודגימת נוחות בלבד. בעלי תפקידים מרכזיים בהיררכיות הכנופיות לא השתתפו. בנוסף, המחקר התבסס כמעט לחלוטין על נקודות מבט גבריות. מחקרים עתידיים יכולים לבחון את פרספקטיבת הנשים, את ייחודיות הניסיון לפי קהילות אתניות ספציפיות, ולהשוות בין בני נוער ממשפחות מהגרים מהדור הראשון והשני או בין מעורבים ובלתי מעורבים בכנופיות.

סיכום

בני נוער ממשפחות מהגרים המעורבים בכנופיות פשע חוו אתגרים אישיים ובין-אישיים מרובים, קשים וממושכים בכל תחומי חייהם. ההתפוררות ההדרגתית של קשריהם עם משפחה, בית ספר וקהילה הובילה לקריסת הדימוי העצמי, הזהות האתנית, תחושת השייכות ותחושת האזרחות, ודחפה אותם בהדרגה אל חברות בחוגים חברתיים בעלי סיכון גבוה ובכנופיות פשע. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בפיתוח מדיניות ושירותים לתמיכה בפיתוח בריא של בני נוער ממשפחות מהגרים, דרך תכניות משפחתיות, חינוכיות וקהילתיות מתואמות ומקיפות.

מקורות שהוזכרו בסיכום

Becker, H. S. (1963). Outsiders: Studies in the sociology of deviance. Free Press.

Hirschi, T. (1969). Causes of delinquency. University of California Press.

Sutherland, E. H. (1939). Principles of criminology. Lippincott.

Thrasher, F. M. (1927). The gang: A study of 1,313 gangs in Chicago. University of Chicago Press.

Tyler, T. R. (1990). Why people obey the law. Yale University Press.

Vigil, J. D. (1998). Barrio gangs: Street life and identity in southern California. University of Texas Press.

Vigil, J. D. (2002). A rainbow of gangs: Street life and identity in the mega-city. University of Texas Press.

מקור

Van Ngo, H., Calhoun, A., Worthington, C., Pyrch, T., & Este, D. (2017). The unravelling of identities and belonging: Criminal gang involvement of youth from immigrant families. Journal of International Migration and Integration, 18(1), 63-84.‏