סיכום לבגרות בספרות על אני שומע משהו נופל / נתן זך

זהו שיר שהקריאה מלמעלה למטה לא טובה לו ונכון יותר לקרוא אותו בצורה מעגלית.

המעגל הפנימי – "מדוע מדוע שאל הנער" – בית שלישי.

המעגל השני – הרופא, השופט והמורה – בתים שני ורביעי.

המעגל החיצוני – האם – בית חמישי.

במעגל החיצוני האם עונה לבן – זה שום דבר. הייתה רוח שרק הפילה תפוח. במעגל האמצעי (מוסדות ודמויות חברתיות) התשובה היא שכולם זהים – כולם אשמים, יש היקש לוגי.

הנער חווה את חווית מות אביו בגיל צעיר ושואל – "למה זה קרה?". הילד שמע מוות (כותרת השיר) והוא שואל את עצמו מדוע. שיר זה עוסק בהתמודדות עם המוות.

האם: הכחשה והדחקה – זו רק רוח שעברה – אנחנו אנשים צעירים ויותר נוח לנו לא להתעסק בזה. האם רוצה שיהיה לילד שלה עולם נורמלי – עולם שבו לילד שלה אין מוות. אבל הילד יודע שמעלימים ממנו – שזו לא האמת, ולכן הוא ממשיך לשאול וממשיך לחקור. האם נוטה להכחיש ולהדחיק את המוות (ברוח התקופה) מתוך רצון להגן על הילד, מתוך רצון לשמור על חווית הילדות. היא אינה מודעת לכך שההדחקה יוצרת תחושה מאיימת, תחושה של סוד ותחושה של אשמה. סוד במשפחה הוא סרטן שאוכל את לב המשפחה – מכיוון שזה סוד, אז לא מדברים על זה ואז זה רובץ מעל כולם – אין שום בירור של הנושא וכל אחד ממציא תיאוריות משלו והדברים מסתבכים יותר מהנדרש. דווקא הדיבור על סודות עוזר לשמור על פרופורציה. מאחר והיא לא מספקת לו את התשובה, הוא פונה לשלוש דמויות שהן דמויות חברתיות-מוסדיות שאמורות לענות על השאלה.

הרופא: בני האדם הם מכונה ביולוגית וברגע שמתקלקלות המערכות – האדם מת. תשובתו היא תשובה ביולוגית – זאת תשובה נכונה.

השופט: כבני-אדם, אנחנו כולנו אשמים – כולנו נולדנו רעים – המין הוא חטא ונולדנו חוטאים ולכן ברור שאנחנו נישפט ונמות – המוות הוא עונש על חטאינו.

המורה: מגדיר – מה שימות – חי. כל מי שחי – ימות בסוף, זו ההגדרה של חיים וזו דרכו של עולם.

שלוש הדמויות הסמכותיות נותנות לו תשובות מנוכרות מתחומי עיסוקיהן – אך כאלו שאי-אפשר לחיות איתן כאשר אתה נמצא בכאב כה גדול. שוב הוא ניצב עם השאלה ללא התשובה, בלי הקלה ובלי הנחמה.

מהי רוח?

1.        כוח טבע, תנועת אוויר – קיימת בשיר – היא הפילה את התפוח.

2.        משהו שאינו גשמי (רוח רפאים).

3.        סוג של נשמה.

התפוח – התפוח מסמל את הילדות (ישנו שיר ילדים על תפוח שנופל) – התפוח נפל והתפוצץ, הילדות הסתיימה עם המוות. השופט לעומת זאת מדבר על תפוח עץ הדעת – שהוא החטא התמידי שעליו השופט מדבר. ייתכן שמדובר גם בתפוח של ניוטון – שפותח את תקופת ההשכלה והבנת העולם המודרני והחילוני.

כל רוח מאירה משמעות אחרת של התפוח. העולם נשלט ע"י כוחות פיזיקאליים וכימיים.

השיר בנוי במבנה של שלוש – שלו הדמויות, שלוש משמעויות לתפוח, שלוש "לעולם" וכו'..

המשפט האחרון של השיר מנסה לתת איזושהי תשובה, והתשובה ניתנת ע"י הרוח, שבעצם עוברת מראשית השיר ועד לסיומו, שהיא סמל בעל משמעויות שונות. הרוח אומרת את האמת, אין תשובה לשאלת המוות ואין גם נחמה – זאת עובדת חיים שיש לחיות איתה.

השיר שובר את כל מוסכמות הכתיבה של השירה הקלאסית – חירות השירה המודרנית. אין חריזה, הבתים לא מסודרים, וגודלם וצורתם משתנה. אין סדר מלמעלה למטה, צריך לקרוא את השיר מעגלית – שבירה של המבנה המאוד מקובל. המבנה המעגלי יוצר מחזוריות – כמו מעגל החיים – המחזוריות של החיים. המטרה של שבירת המבנה הקלאסי היא להדגיש שאין סיבה לצפות שהחיים הם כמו מה שחשבנו – הוא שובר מוסכמות, החיים הם חסרי תשובות. אנחנו רגילים לפנות למעלה בתשובות ובציפייה לתשובות – תפיסה דתית שמאוד מושרשת בחיינו – מוסכמה. הוא אומר שזה לא כך. אין "למעלה", המוות הינו חסר תשובות והאדם החילוני צריך להתרגל לחיות ללא תשובה ולקבל את העובדה שאנחנו כפופים לחוקים הפיזיקאליים. שבירת המבנה המקובל של הכתיבה הוא אחד האמצעים האמנותיים המשמעותיים והוא מעורר שאלות ומשרת את המטרות של השיר. האמצעי הראשוני והבולט ביותר הוא המבנה המעגלי  – השיר מקבל מערכת שלמה של משמעויות כאשר אנחנו בונים אותו מחדש במבנה מעגלי, מעמידים במרכז את שאלתו של הנער ובודקים במעגלים השונים את התשובות השונות שהוא מקבל ומתייחסים בסופו של דבר לאמירה של הרוח. העובדה שאנו צריכים לבנות את השיר מחדש הופכת אותנו לקוראים פעילים, ואומרת לנו שעלינו לסדר את העולם מחדש. הנוחות של ה' כתשובה לכל – נגמרה – אנחנו צריכים לתת את התשובות ולסדר את העולם מחדש. התשובות המקובלות לא טובות יותר ועכשיו צריך לקחת את מה שיש ולסדר את העולם מחדש – לשנות את המוסכמות. הסידור מחדש של השיר מחייבת אותנו לענות בצורה אחרת על שאלות מרכזיות, להסתכל אחרת על המוסכמות של השיר הבנוי במבנה משולש – שלושה מעגלים, שלוש דמויות חברתיות ו-3 מושגים שחוזרים (לעולם, לעולם, לעולם) ורומזים למשמעויות שונות.

מונחים בעלי משמעות שמופיעים בשיר הם למשל התפוח – הבחירה אינה בחירה מקרית – התפוח הוא פרי בעל משמעויות סמליות בתרבויות רבות. התפוח מזכיר לנו את פרי גן העדן (החטא הקדום שגרם לגירושנו מגן העדן, להופעת המוות והחוכמה האנושית). תפוח הוא החטא והחוכמה האנושיים. התפוח רומז גם לתקופת ילדות – מזכיר שיר ילדים נפוץ ואגדות ילדים והתפוח רומז גם לראשית הפיזיקה המודרנית – התפוח של ניוטון.

המושג "ולעולם" גם הוא נטען במשמעויות שונות – משמעויות של מקום, זמן ונפש. גם המושג "רוח" טעון במשמעויות רבות – כוח טבע, אמונה והיכולת של האדם – רוח האדם.

השיר מסתיים באמירה מאוד ברורה ולכאורה מאוד פסימית – לעולם, לעולם, לעולם לא יהיה לא מנחם. בכל זאת, יש באמירה הזו משהו שחושף את הסוד ומאפשר התמודדות איתו, מכאן אנחנו יודעים שאין נחמה ואין תיקון, אך אנחנו ניצבים בפני האמת שאינה קטנה או גדולה מכפי שהיא. להכיר בבעיה הוא כבר חלק מהפתרון.