מבוא
שימוש בטבק בערה גורם למותם של יותר מ-8 מיליון בני אדם מדי שנה ברחבי העולם. סיגריות אלקטרוניות הן מכשירים ידניים היוצרים אירוסול מחימום נוזל אידוי, ומיועדים לשאיפה. במדינות שונות קיימת שונות ניכרת ברגולציה שלהן, החל מהיעדר רגולציה ועד איסורים מוחלטים, כאשר ברוב המקומות מכירתן מוגבלת לבגירים בלבד. הוויכוח הציבורי והמדעי סביב הקשר בין שימוש בסיגריות אלקטרוניות לעישון טבק בקרב צעירים נמשך, ונשען על כמה השערות תאורטיות עיקריות:
-
היפותזת “השער הכניסה” (gateway), שלפיה שימוש בסיגריות אלקטרוניות מגביר את הסיכון לעישון עתידי.
-
היפותזת “הסטייה” (diversion), שלפיה אידוי מפחית את עישון הסיגריות.
-
היפותזת “הנטייה המשותפת” (common liability), הגורסת כי הגורמים שמובילים לאידוי ולגילוי עישון דומים אך אינם נובעים זה מזה.
סקירות קודמות הצביעו על קשר חיובי בין אידוי לעישון אך לא הצליחו להכריע אם מדובר בקשר סיבתי. נדרש אפוא ניתוח כולל של מחקרים ברמת אוכלוסייה וברמה האישית.
שיטות
בוצעה סקירה שיטתית בהתאם להנחיות Cochrane, עם רישום מוקדם של הפרוטוקול וכוללת חיפוש עד אפריל 2023 במאגרים CRS-Web, MEDLINE, Embase ו-PsycINFO. נכללו מחקרים ברמה אישית מסוג עוקבה שבהם נאספו נתונים על אידוי ועישון באותם נבדקים לפחות בשני מועדים, וכן מחקרים ברמת אוכלוסייה עם מדידות חוזרות של שיעורי עישון ביחס לשיעור השימוש או זמינות הסיגריות האלקטרוניות.
המדגם כלל משתתפים עד גיל 29. המחקרים חולקו לשתי רמות: Tier 1 – מעל 5000 משתתפים, ו־Tier 2 – פחות מ־5000. התוצאות שנבדקו היו שינוי בשיעור עישון האוכלוסייה, וכן ברמה האישית – תחילת עישון, התקדמות לעישון קבוע והפסקת עישון.
הערכת הסיכון להטיה בוצעה באמצעות כלי מותאם למחקרים תצפיתיים לא-אקראיים וכללה בדיקה של בלבול, בחירת משתתפים, סיווג חשיפה, נתונים חסרים, מדידת תוצאה ובחירת תוצאות מדווחות. איכות הראיות הוערכה לפי שיטת GRADE.
תוצאות
מאפייני המחקרים
מתוך 9057 כותרות שנבדקו, נכללו 126 מחקרים: 27 ברמת אוכלוסייה, 40 מסוג Tier 1 ו-59 מסוג Tier 2. המדינות העיקריות שנבדקו היו ארצות הברית, בריטניה וקנדה. הגילאים נעו בין 9 ל־29. מרבית המחקרים התבססו על סקרים לאומיים כגון PATH, NYTS ו־MTF.
הערכת סיכון להטיה
לא נמצא אף מחקר בעל סיכון נמוך להטיה. מחקרים ברמת אוכלוסייה הוערכו ברובם כבעלי סיכון מתון עד חמור, והמחקרים האישיים כבעלי סיכון חמור או קריטי.
שינוי בשיעור העישון באוכלוסייה
רוב הנתונים ברמת אוכלוסייה הצביעו על קשר הפוך בין זמינות או שימוש בסיגריות אלקטרוניות לשיעור העישון בקרב צעירים – ככל שהאידוי נפוץ יותר או שהגישה אליו רחבה יותר, כך שיעור העישון נמוך יותר. לעומת זאת, החמרת הרגולציה או העלאת מיסוי האידוי נקשרו לעיתים בעלייה בעישון. עם זאת, ההבדלים בין המחקרים גדולים, והראיות נחשבות באיכות נמוכה מאוד.
ההשפעה הכמותית נעה סביב שינוי של 1–2 אחוזים בשיעור העישון – נתון קטן לכאורה אך בעל משמעות רחבה ברמת האוכלוסייה.
התחלת עישון
ברוב המחקרים האישיים נמצא כי צעירים שאידו בתחילת המעקב היו בעלי סיכון גבוה פי כמה להתחיל לעשן בהמשך, בהשוואה למי שלא אידו. תשעה מחקרי Tier 1 שבחנו שימוש נוכחי באידוי מצאו קשר ישיר מובהק לעישון עתידי, ואילו תשעה עשר מחקרים שבחנו “שימוש אי-פעם” (ever use) מצאו תוצאות דומות. עם זאת, מחקר אחד שהכניס למודל משתנה של “נטייה כללית לשימוש בטבק” מצא כי הקשר נעלם לאחר שליטה בבלבול זה, מה שמעיד שהאידוי עשוי לשקף נטייה קיימת ולא לגרום ישירות לעישון.
התקדמות לעישון קבוע
גם כאן, המגמה דומה: רוב המחקרים מצאו קשר ישיר בין אידוי מוקדם להתקדמות לשימוש קבוע בטבק. שלושה מחקרים הציגו קשר מובהק סטטיסטית, אף כי באחד מהם האפקט נעלם לאחר מעקב של שנתיים. שני מחקרים נוספים בחנו “שימוש אי-פעם” ומצאו קשר חיובי, אך רק באחד מהם הוא היה מובהק.
הפסקת עישון
הממצאים בנושא זה מעורבים וחלשים. חלק מהמחקרים מצאו ששימוש בסיגריות אלקטרוניות להפסקת עישון קשור דווקא לסיכוי נמוך יותר להפסיק, ואחרים הצביעו על אפקט חיובי או היעדר קשר. מחקר שבחן איסור על שימוש בסיגריות אלקטרוניות במקומות ציבוריים מצא השפעה שלילית לא מובהקת על שיעור ההפסקה. בסך הכול אין ראיות ברורות ליעילות או לנזק של אידוי בהפסקת עישון בקרב צעירים.
הבדלים דמוגרפיים
מעט מחקרים ניתחו הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה. לא נמצאו דפוסים עקביים לפי הכנסה, השכלה, גיל או מוצא אתני. בכמה מחקרים נמצא קשר חזק יותר בין אידוי לעישון בקרב גברים לעומת נשים. בחלק מהעבודות הקשר היה חזק יותר בקרב צעירים שבתחילת הדרך לא הביעו נטייה לעשן, מה שעשוי לרמוז על רכיב “שער כניסה” מסוים.
דיון ומסקנות
איכות הראיות בכל תחומי המחקר נמוכה מאוד. במחקרים ברמת אוכלוסייה נמצאה נטייה לכך ששימוש מוגבר או זמינות רחבה של סיגריות אלקטרוניות מלווה בירידה בעישון צעירים, תופעה התואמת את השערת ה“סטייה”. לעומת זאת, ברמה האישית נמצא כי אידוי קשור לעלייה בסיכון להתחיל לעשן, תוצאה התואמת לכאורה את השערת ה“שער”. עם זאת, מאחר שכל המחקרים התצפיתיים סובלים מהטיות חמורות, אין ראיות לקשר סיבתי מובהק בכיוון כלשהו.
הירידה בעישון באוכלוסייה יכולה לשקף מעבר משימוש בטבק בערה לאידוי, או עצירת עישון ראשונית. השפעות אלה אינן אחידות בין מדינות ותלויות במדיניות רגולטורית, בשוק ובנורמות החברתיות. אף שההשפעות נראות קטנות באחוזים, הן עשויות להיות משמעותיות מבחינה בריאותית במונחים של מספר אנשים שמפסיקים או אינם מתחילים לעשן.
בהשוואה לסקירות קודמות שהתמקדו רק בעוקבות אישיות, השילוב של ראיות ברמה הלאומית מציג תמונה מורכבת יותר: ייתכן ששני התהליכים מתקיימים במקביל – חלק מהאידוי מהווה נקודת כניסה לעישון, אך במקביל אידוי רחב באוכלוסייה עשוי להפחית עישון כולל. רמת הוודאות הנמוכה מחייבת זהירות בהסקת מסקנות ובגיבוש מדיניות, וכן צורך במחקרים עתידיים מתוכננים היטב עם שליטה בבלבולים ובנתונים ארוכי טווח.
סיכום
הראיות הקיימות אינן מאפשרות לקבוע בוודאות אם סיגריות אלקטרוניות גורמות לעלייה או לירידה בעישון בקרב צעירים. ברמה האישית, אידוי נקשר לעישון עתידי, אך ייתכן שמדובר באותו פרופיל התנהגותי ולא בקשר סיבתי. ברמת האוכלוסייה, קיימות עדויות חלשות לכך ששכיחות אידוי גבוהה יותר קשורה לירידה בעישון. נדרש מחקר נוסף, מבוסס שיטות חזקות ונתונים ארוכי טווח, כדי לקבוע אם אידוי מהווה גורם מסייע להפחתת עישון או גורם סיכון להרחבתו.
מקור
Begh, R., Conde, M., Fanshawe, T. R., Kneale, D., Shahab, L., Zhu, S., … & Hartmann‐Boyce, J. (2025). Electronic cigarettes and subsequent cigarette smoking in young people: A systematic review. Addiction, 120(6), 1090-1111.

