רקע
עבודת האחיות ביחידות טיפול נמרץ מאופיינת בעומס נפשי רב, אחריות גבוהה וחשיפה מתמשכת למצבי חירום רפואיים ולסבל אנושי. שילוב גורמים זה מוביל לשחיקה נפשית חמורה ולירידה ניכרת באיכות חיי העבודה. שחיקה מוגדרת כמצב פסיכולוגי של תשישות רגשית, דה-פרסונליזציה וירידה בתחושת ההישג העצמי. מחקרים הראו כי שיעורי השחיקה בקרב אחיות גבוהים במיוחד, ובסין אף דווח כי כ-50% מהאחיות אינן מרוצות מעבודתן בשל שחיקה. תופעה זו משפיעה לא רק על בריאותן הנפשית של האחיות אלא גם על איכות הטיפול, על שיעור טעויות רפואיות ועל הסיכון לפרישה מוקדמת ואף להתאבדות.
איכות חיי העבודה (Quality of Work Life – QWL) מתייחסת למידת שביעות הרצון של העובד מצרכיו האישיים והמקצועיים תוך השגת יעדי הארגון. איכות נמוכה של חיי העבודה נקשרה לשחיקה, לשיעור עזיבה גבוה וללחץ מתמשך. בהתאם לכך, נדרש לפתח התערבויות פסיכולוגיות שיכולות להפחית שחיקה ולשפר את איכות החיים בעבודה בקרב אחיות טיפול נמרץ.
אחת ההתערבויות הנפוצות בשנים האחרונות היא קבוצת באלינט (Balint group), שנוסדה על ידי מיכאל באלינט. בקבוצות אלו מציגים המשתתפים מקרים מחיי עבודתם, והקבוצה מנתחת את יחסי הצוות-מטופל מתוך גישה רפלקטיבית, בהנחיית מנחים מקצועיים. מחקרים קודמים הראו כי השתתפות בקבוצות באלינט משפרת את היכולת האמפתית של רופאים ומפחיתה שחיקה, אך מרביתם נערכו בקרב רופאים ולא בקרב אחיות טיפול נמרץ. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק באופן מבוקר את השפעת קבוצות באלינט על שחיקה ואיכות חיי העבודה בקרב אחיות טיפול נמרץ בסין.
שיטה
עיצוב המחקר
המחקר בוצע כניסוי מבוקר אקראי דו-זרועי בחמישה בתי חולים בפרובינציית גואנגדונג שבסין בין מאי לנובמבר 2016. 152 אחיות חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות השתתפה בשמונה מפגשי באלינט שבועיים בני שעה וחצי כל אחד, בהנחיית מנחים בכירים מאגודת באלינט של גואנגדונג. קבוצת הביקורת לא קיבלה כל התערבות. שני הצדדים מילאו שאלונים בשלושה מועדים – לפני ההתערבות, באמצעה (לאחר ארבעה שבועות) ובסיומה (לאחר שמונה שבועות).
משתתפות
האחיות נבחרו מבין עובדות יחידות טיפול נמרץ ב-13 יחידות שונות. תנאי ההכללה כללו עבודה של שנה לפחות ביחידת טיפול נמרץ בבית חולים גדול, יכולת תקשורת תקינה והסכמה להשתתף. אחיות עם הפרעות נפשיות, בהריון או בתקופת הנקה הוחרגו.
כלי מדידה
להערכת השחיקה נעשה שימוש בגרסה הסינית של Maslach Burnout Inventory (MBI), הכוללת שלושה ממדים: תשישות רגשית (EE), דה-פרסונליזציה (DP) ותחושת הישג אישי (PA). ציונים גבוהים ב-EE וב-DP וציונים נמוכים ב-PA מצביעים על שחיקה גבוהה.
איכות חיי העבודה הוערכה באמצעות Quality of Nursing Work Life Scale (QNWLS), הכוללת ארבעה ממדים: איזון עבודה–בית (WL-HL), עיצוב העבודה (WD), הקשר העבודה (WC) ועולם העבודה הרחב (WW).
ניתוח נתונים
הנתונים נותחו באמצעות תוכנת SPSS 20.0. בוצעו מבחני t להשוואת ממוצעים, והוגדרה רמת מובהקות של p≤0.05.
תוצאות
מאפייני המדגם
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת במשתנים דמוגרפיים כגון גיל, מגדר, השכלה, שנות ניסיון או מצב משפחתי.
מדדים בתחילת המחקר
בשלב הבסיסי נצפו ציוני שחיקה גבוהים במיוחד בשתי הקבוצות: ממוצע MBI סביב 70 נקודות, כאשר ערכי ה-DP חצו את סף השחיקה (מעל 9 נקודות) וערכי ה-PA היו מתחת לסף התקין (מתחת ל-34). מדדי QNWL היו נמוכים בהרבה מהממוצע הארצי לאחיות, מה שמעיד על איכות חיי עבודה ירודה.
השוואת תוצאות לאורך הזמן
במהלך ארבעת השבועות הראשונים לא נצפו שינויים מובהקים בשום קבוצה. אולם לאחר שמונה שבועות נרשמה ירידה חדה בשחיקה בקבוצת הבאלינט לעומת קבוצת הביקורת: ממוצע MBI ירד מ-69.96 ל-58.33, בעוד שבקבוצת הביקורת לא חל שינוי. הירידה נבעה בעיקר מהפחתה בתשישות הרגשית ובדה-פרסונליזציה.
במקביל, איכות חיי העבודה עלתה משמעותית בקבוצת ההתערבות – מ-131.63 ל-141.93 נקודות – בעיקר בזכות שיפור בממד איזון עבודה–בית (WL-HL) ובממד עולם העבודה (WW). לעומת זאת, ממדי עיצוב העבודה והקשר העבודה נותרו כמעט ללא שינוי.
השפעת מספר המפגשים נמצאה קריטית: רק לאחר שמונה מפגשים הושגו שיפורים מובהקים, בעוד שלאחר ארבעה מפגשים לא נרשמה השפעה.
דיון
ממצאי המחקר מראים כי אחיות טיפול נמרץ סובלות מרמות שחיקה גבוהות ומאיכות חיי עבודה נמוכה, וכי התערבות מבוססת קבוצות באלינט מסוגלת להביא לשיפור ניכר בשני המדדים. ההשפעה ניכרה בעיקר בהפחתת תשישות רגשית ודה-פרסונליזציה, לצד שיפור באיזון בין החיים האישיים לעבודה ובתחושת החיבור לעולם העבודה. יחד עם זאת, ממדי ההישג האישי והקשרים הארגוניים דרשו התערבות ממושכת יותר לשיפור משמעותי.
החוקרים הצביעו על גורמים אפשריים לשחיקה בקרב אחיות טיפול נמרץ: עומס עבודה מתמשך, חשיפה לטכנולוגיות מורכבות, דרישות תורנות קשות, קושי באיזון בין עבודה לבית והיעדר תמיכה חברתית מספקת. גורמים אלה תורמים לתחושת חוסר שליטה ולשחיקה מצטברת.
בהשוואה למחקרים קודמים, הממצאים מתיישבים עם ממצאים בקרב רופאים שהשתתפו בקבוצות באלינט, שדיווחו על תחושת הישג גדולה יותר ועל ירידה ברמות שחיקה. במסגרת מפגשי באלינט, שיתוף במצבי מצוקה מקצועיים מאפשר הבנה עמוקה של יחסי הצוות עם המטופלים, הפחתת אשמה ותחושת בדידות, ופיתוח אמפתיה ועמידות נפשית. כך נוצרת סביבה תומכת המקדמת תחושת משמעות וחוסן בעבודה.
עוד נמצא כי משך ההתערבות משפיע על עוצמת התוצאות. סקירות ומטא-אנליזות הצביעו על כך ששנה של התערבות מניבה את התועלת המרבית בהפחתת שחיקה, בעוד שהתערבויות קצרות אינן מביאות לשינוי מתמשך. על כן, החוקרים ממליצים על יישום תוכניות באלינט ארוכות טווח בבתי חולים, כחלק ממדיניות מוסדית לטיפוח בריאות נפשית בקרב הצוות הסיעודי.
מגבלות
למחקר מספר מגבלות: הוא נערך בעיר אחת בלבד בסין, ולכן ייתכן שהממצאים אינם ניתנים להכללה לאזורים אחרים. בנוסף, הוצאו מהמדגם אחיות שחלו או שעזבו את עבודתן עקב עומס, ולכן לא ניתן לשלול את "אפקט העובד הבריא" – כלומר, המדגם כלל רק אחיות בעלות תפקוד גבוה יחסית. כמו כן, לא נבדקו היבטים שליליים אפשריים של ההתערבות, כגון שחיקה של המשתתפות בתהליך עצמו או נשירה עקב חשיפה רגשית.
מסקנות
השתתפות בקבוצות באלינט נמצאה ככלי יעיל להפחתת שחיקה ולשיפור איכות חיי העבודה בקרב אחיות טיפול נמרץ. התוכנית תרמה לשיפור משמעותי במדדים רגשיים ובתחושת שביעות הרצון מהעבודה, בעיקר בתחומי האיזון בין הבית לעבודה ובתחושת המשמעות המקצועית. הממצאים מצביעים על הצורך לשלב התערבויות מסוג זה כחלק אינטגרלי מהכשרת אחיות טיפול נמרץ ובמערך התמיכה הפסיכולוגית של צוותי בריאות בכלל.
באמצעות חיזוק התקשורת, העיבוד הרגשי וההבנה ההדדית, קבוצות באלינט עשויות להוות בסיס לתרבות מקצועית בריאה ועמידה יותר, המסוגלת להתמודד עם הלחצים הקיצוניים של סביבת העבודה ביחידות טיפול נמרץ.
מקור
Huang, H., Zhang, H., Xie, Y., Wang, S. B., Cui, H., Li, L., … & Geng, Q. (2020). Effect of Balint group training on burnout and quality of work life among intensive care nurses: A randomized controlled trial. Neurology, Psychiatry and Brain Research, 35, 16-21.
