רקע כללי
בעשורים האחרונים הפך עולם המידע למורכב ורווי מקורות, שבהם העיתונות נשחקת מול מדיה חברתית, תעשיית הזעם ותכני בידור. בתוך מציאות זו, רבים מהציבור נחשפים לסוגיות חברתיות ופוליטיות דרך תכנים בידוריים ולא דרך עיתונות רצינית. אחת הסוגיות שבהן עובדה זו בולטת היא משבר השימוש בסמים וההתמכרות, ובמיוחד משבר האופיאטים. על רקע זה ביקש המחקר לבחון אם סדרת הדרמה האמריקאית "Euphoria", שהפכה לפופולרית מאוד בקרב בני דור Z, משפיעה על תפיסות הציבור הצעיר ביחס לסמים, למכורים ולמדיניות הציבורית בתחום.
דמותה של "אופוריה"
הסדרה עוקבת אחר דמותה של רו בנט (Rue Bennett), נערה מתבגרת המתמודדת עם התמכרות לסמים, לצד מערכות יחסים משפחתיות וחברתיות סבוכות. העלילה משלבת רגעים של כאב, יופי אסתטי עוצר נשימה, ואלמנטים קולנועיים מעוררי אמפתיה, המובילים את הצופים להזדהות עמוקה עם רו ועם התהליך שהיא עוברת. התוצאה היא יצירה שמעוררת הבנה מורכבת של ההתמכרות כסוגיה חברתית ופסיכולוגית ולא רק מוסרית. באמצעות השילוב בין יופי חזותי, דרמה רגשית והופעתה הכריזמטית של השחקנית זנדאיה, הסדרה מצליחה לטשטש את הגבול בין בידור למסר חברתי.
סקירת מחקרים קודמים
המאמר נשען על גוף מחקר הולך וגדל המראה כי לתכנים בידוריים עשויה להיות השפעה פוליטית וחברתית. מחקרים קודמים הראו כי חשיפה לתוכניות כמו The Daily Show, סרטים דוגמת Wag the Dog ו-JFK, ואף יצירות פנטזיה כמו Harry Potter, יכולה לעצב עמדות כלפי מוסדות, צדק חברתי, עונש מוות, זכויות אזרח, מגדר ונושאים אחרים. מגמה זו מצביעה על כך שגם כאשר המסר אינו פוליטי במוצהר, עצם ההזדהות עם דמויות או מצבים יכולה לעצב עמדות לגבי סוגיות ציבוריות.
המסגרת התאורטית
המאמר נשען על שתי תיאוריות מרכזיות: ההיסחפות הנרטיבית (Narrative Transportation) והזדהות (Identification). לפי התיאוריה הראשונה, כאשר אדם נשאב לתוך סיפור, הוא מתנתק זמנית מהמציאות ונכנס לעולם הדמויות. במצב זה הוא פחות ביקורתי, מתמסר לרגשות שמעוררות הדמויות, וכתוצאה מכך — נפתח לשינוי עמדות. תהליך זה מגובה גם בתופעת ה"sleeping effect" שבה השפעת התוכן הפיקטיבי מתחזקת לאורך זמן, משום שהצופה זוכר את המסר אך שוכח את מקורו.
התיאוריה השנייה מדגישה את ההזדהות עם הדמויות. כאשר הצופה חווה את המציאות דרך עיניה של דמות אהובה, הוא נוטה לאמץ את תפיסותיה וערכיה. עבור צעירי דור Z, בני גילן של הדמויות באופוריה, הזדהות זו מועצמת במיוחד. המסקנה התאורטית היא כי החשיפה לסדרה עשויה לעורר אמפתיה כלפי משתמשי סמים, לעודד ייחוס גורמי ההתמכרות לגורמים חיצוניים (כמו טראומה או נסיבות חברתיות), ולחזק תמיכה במדיניות של צמצום נזקים וטיפול במקום ענישה.
שאלות המחקר וההשערות
החוקרים הציגו שלוש השערות מרכזיות:
-
צפייה באופוריה תגרום ליותר חמלה וחום רגשי כלפי משתמשי סמים ומכורים.
-
הצפייה תוביל לייחוס גדול יותר של סיבות חיצוניות להתמכרות ולא לתכונות מוסריות שליליות.
-
הצפייה תגדיל תמיכה במדיניות ציבורית המתמקדת בטיפול ובהפחתת נזק ולא בענישה.
שיטת המחקר
החוקרים ערכו סקר ניסויי בקרב צעירים בני 18–25 שגויסו דרך פלטפורמת Mechanical Turk של אמזון. הנבדקים חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי שנחשפה לתמונות של דמויות מאופוריה (רו וג'יה) ולשאלות הנוגעות אליהן, וקבוצת ביקורת שלא נחשפה לתמונות אלו. לאחר מכן נשאלו המשתתפים שאלות על רגשות כלפי משתמשי סמים, על הגורמים שהם מייחסים להתמכרות, ועל עמדותיהם כלפי מדיניות ממשלתית בתחומי טיפול, ענישה והפחתת נזקים.
בנוסף, נאספו נתונים על משתני רקע כמו מין, השקפה אידיאולוגית, השתייכות מפלגתית, מגורים עירוניים או כפריים, וכן על מידת ההזדהות והיכולת הרגשית של המשתתפים להיסחף בסיפורים (Transportability). מדד זה נועד להעריך עד כמה אדם נוטה להיסחף רגשית אחרי נרטיבים בדיוניים.
ממצאים עיקריים
תוצאות הניסוי הראו כי חשיפה חוזרת לתמונות מהסדרה עוררה בקרב המשתתפים עמדות התואמות את מסריה. המשתתפים שזיהו את דמויות אופוריה הביעו יותר אמפתיה כלפי משתמשי סמים, נטו לראות בהתמכרות תוצאה של גורמים חיצוניים, והפגינו תמיכה גבוהה יותר במדיניות טיפולית ובהפחתת נזקים לעומת ענישה. ממצאים אלו נצפו גם שמונה חודשים לאחר שידור פרק הסיום של העונה השנייה, דבר המרמז על השפעה מתמשכת של הסדרה.
הניתוח הסטטיסטי הראה כי הקשר בין החשיפה לסדרה לבין העמדות כלפי סמים היה חזק במיוחד בקרב משתתפים בעלי נטייה גבוהה להיסחף רגשית לנרטיבים. נמצא כי ככל שהמשתתפים היו נוטים יותר להזדהות עם דמויות ולחוות עולמות בדיוניים באופן רגשי, כך ההשפעה של אופוריה על עמדותיהם הייתה גדולה יותר. בנוסף התגלה קשר עקיף: החשיפה לסדרה הגבירה את האמפתיה, האמפתיה חיזקה את ההבנה כי ההתמכרות נובעת מנסיבות חיצוניות, ותפיסה זו הובילה לתמיכה במדיניות הומאנית יותר.
דיון ומסקנות
המחקר מצא עדויות מוצקות לקיומו של "אפקט אופוריה" – השפעה של סדרת טלוויזיה פופולרית על עמדות חברתיות ופוליטיות בקרב צעירים. השפעה זו פועלת הן ישירות והן בעקיפין דרך תהליכים רגשיים של הזדהות והיסחפות. החוקרים מדגישים כי אף שההשפעה אינה דרמטית מבחינה סטטיסטית, היא משמעותית לנוכח העובדה שמדובר ביצירה בידורית ולא בתעמולה. יתרה מזאת, עצם קיומה של השפעה חודשים אחרי סיום הסדרה מחזק את הרעיון כי סיפורים בדיוניים עשויים לעצב תפיסות לטווח ארוך.
המחקר גם מציע כי סדרות כמו "אופוריה" עשויות למלא תפקיד בחינוך חברתי-ערכי של דור צעיר, במיוחד בנושאים מורכבים כמו התמכרות, מדיניות סמים ואחריות חברתית. מאחר שדור Z נמצא בשלב גיבוש הזהות הפוליטית והערכית שלו, לתכנים שהוא צורך יש פוטנציאל רב לעצב את עמדותיו העתידיות.
מגבלות המחקר וחשיבותו
החוקרים מציינים מגבלות אחדות: המדגם היה קטן יחסית ולא מייצג לחלוטין את כלל האוכלוסייה, מאחר שגויס דרך פלטפורמה מקוונת. כמו כן, לא ניתן להוכיח סיבתיות מוחלטת, אף שהניסוי מספק אינדיקציה ברורה להשפעה. עם זאת, העובדה שהממצאים נותרו עקביים גם לאחר שליטה במשתנים כמו אידיאולוגיה, מין, מקום מגורים ומוטיבציה לצפייה – מחזקת את המסקנות.
המאמר מסיים בקריאה להרחיב את חקר השפעות המדיה הבידורית על עמדות פוליטיות וחברתיות. בעולם שבו צריכת המידע מתווכת בעיקר דרך תרבות הפופ, חשוב להבין כיצד יצירות פופולריות מעצבות את תפיסות המציאות, את האמפתיה ואת התמיכה במדיניות ציבורית.
סיכום
המחקר מוכיח כי "אופוריה" אינה רק דרמה טלוויזיונית מצליחה, אלא גם כלי חברתי בעל השפעה רגשית ותודעתית ממשית. היא מעודדת צעירים לראות במכורים לסמים בני אדם הראויים לחמלה ולטיפול, ולא לעונש ולהדרה. בכך היא ממחישה את כוחו של הסיפור הבדיוני לשנות עמדות מציאותיות – ומוסיפה נדבך חשוב להבנת האופן שבו מדיה בידורית מעצבת את הפוליטיקה של דור העתיד.
מקור
Gierzynski, A., Blaber, M., Brown, M., Feldman, S., Gottschalk, H., Hodin, P., & Hoechner, E. (2024). The ‘Euphoria’effect: A popular HBO show, Gen Z, and drug policy beliefs. Social Science Quarterly, 105(2), 193-210.
