סיכום לבגרות בספרות בנושא הכניסיני תחת כנפך / ביאליק

–          בשיר זה מדובר על דור שהחוויה שלו היא חווית התלישות: עולם הילדות היא העבר על כל מוסכמותיו והבגרות היא בעולם המודרני.

–          זהו שיר מסגרת: הבית הראשון והאחרון חוזרים.

–          חריזה קבועה מבנה מדויק, זהו שיר במבנה של שיר קלאסי.

–          בבית הראשון ישנה פנייה של הדובר השירי אל אישה ("הכניסיני…"). יש כאן בקשה למשפחה גרעינית ("היי לי אם ואחות") וכמו כן הדובר מבקש מהאישה להיות לו לאהובה.

–          בנוסף לפנייה לאישה, יש בבית זה פנייה לאל בתפילה.

–          בשורה הראשונה בבית יש בקשה "הכניסיני תחת כנפך" – למלאכים יש כנפיים, במונה "כנף" אנו נרמזים למספר דברים.

–          אף יישות אנושית לא יכולה למלא את הפנייה של הדובר השירי, כיוון שאף אדם לא יכול להיות לאם ולאחות. האכזבה כאן טמונה בעצם המשאלה.

בית זה מתייחס למשאלה של המשפחה (נעורים = ילדות, משפחה). הדובר השירי אומר שלא היו לא נעורים – לא הייתה לו ילדות. יש כאן אמת ביוגרפית – ביאליק התייתם בגיל צעיר מאביו ואימו שלחה אותו לגדול אצל סבו. הוא זקן מילדותו.

הבית השלישי מתייחס לאהבה במטפורה הידועה – האהבה כאש בוערת. מצד אחד, אש גורמת סבל והיא מחסלת אך מצד שני היא מחממת ומאירה. כך גם האהבה – יש לה שני פנים. הבעיה הכי גדולה של התלוש היא ביחסים שבין גברים לנשים – לגבר התלוש יש ציפיות מהעבר מהאישה ולכן הוא "נשרף". הוא מבקש בקשת רחמים בגלל התחושה החזקה של ההחמצה.

בבית הרביעי מדובר במשאלה השלישית – אל האל. מדובר כאן בכוכבים, שהם אידיאלים, בלתי-מושגים, גבוהים ונשגבים – צבא השמיים. הם גם משמשים כאמצעי ניווט שבאמצעותם מנווטים. הדובר השירי מחפש את דרכו – הכוכבים הם כאמצעי ניווט נפשיים. הכוכבים רימו אותו – הוא מסכם ואומר שאין לו דבר: אין לו נעורים, אהבה, חלומות – כאן אין שאלה – יש כאן מסקנה וסיכום, בניגוד לבתים 2-3.

יש לנו כאן דוגמא של שיר מתהפך – חזרת הבית הראשון בסוף. לאחר שבמהלך כל השיר הוא כתב כי בלתי-אפשרי שהדברים שהוא מבקש יתגשמו, הוא למעשה מבקש את המוות בבית החמישי. בית זה הופך לבקשת מוות באמצעות מערכת של קונוטציות מקראיות. הקונוטציה המקראית יכולה להיעשות ע"י ציטוט או בדרך של יצירת הקשרים. הבית החמישי גדוש בקונוטציות מקראיות שמעניקות לו משמעות חדשה, שונה לחלוטין, מאשר המשמעות בבית הראשון:

הכניסיני תחת כנפך – כנפי השכינה, היכן שנמצאות נשמות המתים.

מקלט – עיר מקלט לרוצחים בשגגה, מאין מאסר עולם.

התפילות הנידחות – עיר נידחת היא עיר שכל תושביה נידונו למוות.

המוות נרמז שוב ושוב באמצעות הקונוטציה המקראית וכך נרמז גם החטא – היציאה מתוך העולם האחד וחוסר היכולת להיקלט בעולם האחר.