השוואה לגן-עדן
בסיפור מופיעים שני גנים. הגן השני, דומה מאוד לגן עדן במאפיינים שלו. להלן השוואה:
|
גן עדן
|
הגן השני
|
תאור
|
– קסום.
– "כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל".
– עץ החיים ועץ הדעת אסורים.
|
– קסום.
– עצי פרי לרוב.
– דשא סמיך.
– העץ האסור: האב ציווה לא לאכול מפרותיו.
|
אוכלוסיה
|
– אלוהים, אדם, חווה הנחש וחיות אחרות.
|
– האב, ילדיו והחבר.
|
אכילת הפרי
|
– ברגע שאדם וחווה נגסו מפרי עץ הדעת, נפקחו עיניהם לכל תאוות החיים.
– אדם וחווה הפרו את צו האל וגורשו מגן-עדן.
|
– אכילת התפוח הייתה ברשות האב.
– בעקבות האכילה, נפקחו עיני הילדים וראו שאביהם אינו כליל השלמות.
– חל אצל הילדים תהליך התבגרות, ראייה אמיתית של החיים – לטוב ולרע. הם גורשו מ"גן העדן של הילדות".
|
השוואה בין שני הגנים בסיפור
|
גן הפרא
|
הגן השני
|
שם
|
גן הפרא
|
————————
|
מיקום
|
מאחורי גינת הירק.
|
מרוחק ומסותר מהבית, נח למרגלות הגבעה ונשתרע עד לקצהו של שדה המרעה.
|
שימוש
|
– פירות.
– תליית כביסה.
|
– פירות.
|
אווירה
|
לא נהגו להיכנס לגן הזה.
|
אסור לגעת בעץ התפוח.
|
הדמויות
האב – האב היה אדם מאוד שקול ועבד קשה מאוד בשביל כספו. עקב כך, תמיד עסק בשאלה האם עשה שיקול נכון. האב נהג להגן על רכושו ולא נתן לאף-אחד מלבדו לגעת בעץ התפוח.
הילדים – לא נמסר הרבה מידע. הסיפור מסופר מזווית העין שלהם.
החבר – עושה את עצמו מבין גדול בעצים. הוא "גילה" את עץ התפוח בעת ביקורו בגן.
כינויי העץ
העץ האסור – העץ השמור מכל שלאף-אחד אסור לגעת בו.
העץ הנפלא – פירות העץ מובחרים ומיוחדים.
המוטיב* בסיפור
המוטיב בסיפור זה הוא גילוי כיוון שהוא חוזר מספר פעמים:
א. גילוי העץ.
ב. גילוי האמת ע"י הילדים והאב לגבי מהות העץ.
ג. גילוי האמת ע"י הילדים על החיים – על המציאות.
הפואנטה* בסיפור
סיפור זה הינו סיפור פואנטה כיוון שבסוף הסיפור חל מהפך בכך שהתגלה שפרותיו של העץ אינם טעימים: האב נתן לבניו לטעום, הם שיקרו ואמרו זה טעים, אך לאחר שאב טעם, הוא גילה שפירות העץ אינם טעימים בעצמו.