התפתחות זהות אתנית בקרב בני נוער רב-אתניים בישראל
רקע חברתי ופסיכולוגי
בני נוער עומדים בפני משימה מרכזית של גיבוש זהות אישית ואתנית יציבה, המשפיעה באופן משמעותי על רווחתם הנפשית. בקרב בני נוער ממשפחות רב-אתניות, במיוחד בהקשר של חברה מפולגת כמו ישראל, תהליך זה מלווה בקונפליקטים פנימיים וחיצוניים. המחקר בוחן את חוויותיהם של עשרים מתבגרים בני 12–18, בנים למשפחות שבהן האב ערבי מוסלמי והאם יהודייה, המתגוררים ביישובים ערביים בדרום הארץ. ההתמקדות נעשתה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", שבה גברו המתחים הפוליטיים והחברתיים והועצם הקושי של בני הנוער הללו לגבש תחושת זהות ושייכות יציבה.
מבנה החברה הישראלית ומעמד המשפחות הרב-אתניות
האוכלוסייה בישראל מורכבת מרוב יהודי (כ-74%) ומיעוט ערבי (כ-21%), הכולל מוסלמים, נוצרים ודרוזים. החברה מאופיינת בהפרדה אתנית ודתית ברורה ובפערים כלכליים וחברתיים ניכרים. נישואין בין יהודים לערבים נדירים ונחשבים לחריגה מהנורמות החברתיות, בייחוד נישואי נשים יהודיות עם גברים מוסלמים. זוגות אלו נדרשים להתמודדות עם התנגדות משפחתית, הסתגלות תרבותית ולחץ חברתי, המועברים בהכרח גם לילדיהם. כך נוצר עבור הצעירים מתח מתמיד בין עולמות תרבותיים שונים ולעיתים מנוגדים.
בני נוער רב-אתניים בהקשר של אלימות פוליטית
מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת חמאס על ישראל, הציבה את בני הנוער במציאות טראומטית של מלחמה, אובדן וביטויי שנאה הדדיים. חשיפה לאירועים אלימים בגיל ההתבגרות פוגעת ביציבות הנפשית ובתהליך עיצוב הזהות. אצל בני נוער רב-אתניים, החשיפה נושאת ממד נוסף – חוסר האפשרות להזדהות עם צד אחד בלבד, מאחר שכל צד של המאבק קשור בחלק ממשפחתם ובזהותם האישית.
אתגרי הזהות של בני נוער רב-אתניים
קונפליקט זהות פנימי
המתבגרים נאלצים להתמודד עם שאלה מתמדת של שייכות: האם הם ערבים או יהודים, ומה משמעות ההשתייכות הזו בעת עימות צבאי. רבים חווים לחץ חברתי לבחור צד, לעיתים גם מצד חברים או קרובי משפחה. חלקם מדווחים כי הם משנים את זהותם לפי ההקשר החברתי – במפגש עם ערבים הם מדגישים את זהותם הערבית, ובחברת יהודים – את זהותם היהודית. הדינמיות הזו מבטאת ניסיון לשמור על שלמות עצמית מול דרישות סותרות של הסביבה.
דחייה חברתית
הנערים חווים לעיתים דחייה הן מצד החברה הערבית והן מצד החברה היהודית. בחברה הערבית הם נתפסים כ"יהודים מדי", ובחברה היהודית – כ"ערבים מדי". בנים חווים זאת בעוצמה רבה יותר מבנות, בעיקר במרחבים ציבוריים כמו בתי ספר או מקומות עבודה. הדחייה מלווה בהערות פוגעניות, ולעיתים גם באלימות מילולית, ומחזקת תחושת ניכור וחוסר שייכות לשתי הקבוצות גם יחד.
רגשות שליליים
לצד הדחייה החברתית, מתעוררים רגשות קשים של אשמה, בושה ועצב. כאשר צד אחד פוגע בצד השני, הנערים חשים אחריות מוסרית כלפי שתי הקבוצות גם יחד. חלקם מתארים תחושת בגידה כלפי משפחת האם היהודייה כאשר הם שומעים על סבלם של פלסטינים, ולהפך – תחושת אשמה כלפי הצד הערבי כאשר ישראל תוקפת בעזה. הרגשות הללו יוצרים בלבול זהותי ופוגעים בתחושת הערך העצמי.
מתחים במשפחה
המלחמה העמיקה את השסעים גם בתוך הבית. ההורים, שכל אחד מהם משתייך לצד אחר של הסכסוך, מצויים בעצמם בקונפליקט רגשי. ויכוחים פוליטיים הפכו תכופים, והילדים נאלצים לצפות בעימותים בין הוריהם – לעיתים אף להרגיש שעליהם לבחור צד. מצב זה פוגע בתחושת הביטחון המשפחתי ומחריף את תחושת הקרע הפנימי של הילדים בין הזהויות.
אסטרטגיות ההתמודדות של בני הנוער
גמישות זהותית
אחת האסטרטגיות הבולטות היא "גמישות זהותית" – שימוש מודע בזהות המתאימה לסיטואציה. בני הנוער מציגים עצמם באופן שונה בהתאם להקשר החברתי כדי להגן על עצמם ולמנוע קונפליקט. גישה זו מאפשרת הסתגלות, אך גם עלולה לפגוע בתחושת האותנטיות. היא משקפת את הניסיון לאזן בין זהויות סותרות תוך שמירה על לכידות פנימית.
הימנעות והתנתקות
חלק מהמתבגרים בוחרים בהימנעות ממצבים חברתיים שבהם עלולה להתעורר מחלוקת פוליטית או עוינות. הם שומרים על שתיקה ומתרחקים מדיונים בנושא המלחמה, מתוך רצון להגן על עצמם מהשפלה או מתקיפה מילולית. זוהי אסטרטגיה שמפחיתה לחץ בטווח הקצר אך עלולה להוביל לבידוד חברתי ולדיכוי רגשי בטווח הארוך.
עימות ישיר
קבוצה אחרת בוחרת להתמודד באמצעות עימות מילולי והבעת עמדה נחרצת. צעירים בעלי ביטחון עצמי גבוה ותחושת שליטה נוטים להגיב ישירות כלפי פגיעות או עלבונות. הם מבקשים להגן על כבודם ועל זכותם להיות שייכים לשתי הקבוצות בעת ובעונה אחת. עימות כזה נובע מתחושת צדק ומרצון לשמור על זהות ייחודית שאינה נכנעת ללחץ החברתי.
חיפוש תמיכה משפחתית
האסטרטגיה הנפוצה ביותר היא פנייה לתמיכה משפחתית. קשר עם ההורים, האחים או קרובי משפחה מספק תחושת ביטחון והכרה. שיחות עם האם היהודייה או עם האב הערבי עוזרות לבני הנוער להבין כי מורכבותם אינה פגם אלא מקור כוח. התמיכה המשפחתית מאפשרת עיבוד רגשי, חיזוק תחושת הערך העצמי ויצירת בסיס נפשי להתמודדות עם עוינות חיצונית.
דיון והשלכות
גיבוש זהות תחת איום
המלחמה העצימה את האיום על זהותם של בני הנוער. לפי תאוריית תהליך הזהות (Identity Process Theory), כאשר זהות מאוימת, האדם מחפש דרכים לשמר את עקרונותיה: המשכיות, ייחודיות, תחושת שליטה וערך עצמי. אצל הנערים, איום זה בא לידי ביטוי בתחושת קרע, בלבול וחוסר יציבות. ההתמודדות עם לחץ חברתי ומשפחתי מאלצת אותם לגבש אסטרטגיות שמטרתן לשמר את שלמות העצמי ולהגן מפני פירוק זהותי.
אפקטיביות של אסטרטגיות ההתמודדות
האסטרטגיות השונות נבדלות ברמת יעילותן. גמישות זהותית והימנעות מספקות הגנה זמנית אך אינן תורמות לפתרון הקונפליקט הפנימי. לעומתן, עימות ישיר ותמיכה משפחתית נמצאו יעילים יותר ביצירת חוסן פסיכולוגי ותחושת שייכות. משפחות המעודדות דיאלוג פתוח על זהות, על שורשים ועל סובלנות כלפי שונות, מאפשרות לילדיהן לבנות זהות רב-שכבתית יציבה יותר.
חוסן ומשמעות תרבותית
היכולת לשלב זהויות סותרות נחשבת מקור לחוסן. בני הנוער הרב-אתניים משמשים גשר תרבותי בין עולמות, ודווקא חוויות הקונפליקט עשויות לפתח אצלם אמפתיה והבנה רחבה יותר כלפי שונות אנושית. עם זאת, החברה הישראלית, שבה זהויות מוגדרות לעיתים באופן חד, מתקשה להכיל מורכבות זו. לכן נדרש מענה מערכתי שמכיר בזכותם של צעירים אלו להחזיק בזהות מרובדת מבלי להיתפס כ"לא נאמנים" לשום צד.
מסקנות והמלצות יישומיות
המחקר מצביע על הצורך בפיתוח התערבויות רגישות תרבותית בבתי ספר ובמערכת הרווחה, שיתמקדו בחיזוק תחושת הערך העצמי והשליטה של בני נוער רב-אתניים. מומלץ לעודד הורים לשיח פתוח עם ילדיהם על מורשתם ועל הקונפליקטים הכרוכים בה, מתוך מטרה להפוך את הרב-תרבותיות ממקור למתח למקור לגאווה. כמו כן, אנשי חינוך ועובדים סוציאליים צריכים לזהות את הסימנים למצוקה הנובעת מלחץ זהותי ולתמוך ביצירת מרחב בטוח שבו הנערים יוכלו לבטא את זהותם המורכבת ללא חשש.
בסיכומו של דבר, בני הנוער הרב-אתניים בישראל נושאים בתוכם את השסע החברתי של המדינה אך גם את התקווה לפיוס. יכולתם לשלב עולמות, לשאת מורכבות ולפתח חוסן זהותי עשויה להוות מפתח להבנה הדדית בחברה רווית קונפליקט. המחקר מדגיש כי תמיכה משפחתית, קבלה עצמית ופתיחות חברתית הן אבני היסוד ליצירת זהות יציבה במציאות של ניגודים.
מקור
Malul, S., & Sokar, S. (2025). Conflicting identities: Challenges and coping strategies among multiethnic youth in Israel. Journal of Loss and Trauma, 1-26.
