התערבות מובנית של טיפול יער לשיפור הקשר לטבע, מצב הרוח ושביעות הרצון מהחיים בקרב יוצאי צבא אמריקאים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD): מחקר חלוץ

מבוא

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר בקרב ותיקי צבא בארצות הברית, הנגרמת בעקבות חשיפה ישירה או עקיפה לאירועים טראומטיים. תסמיני ההפרעה כוללים חוויות חוזרות של הטראומה, הימנעות מגירויים המזכירים את האירוע, מחשבות ורגשות שליליים, ודריכות יתר. ותיקים רבים נמנעים מטיפול מקצועי, לעיתים בשל תפיסות שליליות כלפי טיפול נפשי. במצב זה, מתגברת החשיבות של גישות טיפול משלימות ולא-תרופתיות. אחת הגישות הבולטות היא תרפיית יער (Forest Therapy), המבוססת על הליכה מודעת ושהייה איטית בטבע לצורך יצירת קשר חושי ורגשי עם הסביבה. תרפיית יער נועדה לעודד רגיעה, שיפור במצב הרוח וחיזוק החיבור לטבע. מחקרים קודמים הצביעו על יתרונותיה במגוון אוכלוסיות, אך טרם נבחנה השפעתה המובנית על ותיקים עם PTSD.

מתודולוגיה

עיצוב ומדגמים

המחקר התבסס על עיצוב קדם-מבחן ואחר-מבחן לקבוצה אחת, ללא קבוצת ביקורת. המשתתפים היו 35 ותיקים אמריקאים שדיווחו על PTSD, בגיל ממוצע של 54 שנים. רובם גברים ולבנים, וחלקם סבלו גם מהפרעות נפשיות או גופניות נוספות. ההשתתפות התרחשה במסגרת תוכנית טבע יומית של ארגון בריאות ללא מטרות רווח. כל משתתף חתם על טופס הסכמה מדעת, והמחקר אושר על ידי ועדת האתיקה של אוניברסיטת ויסקונסין-לה קרוס.

שביל התרפיה וימי הביצוע

ההתערבות התקיימה בשביל טבע נגיש ברוחב רבע מייל ביער במדינת ויסקונסין, אזור המאופיין במגוון עצים ובעלי חיים ובתנאי בטיחות גבוהים. המשתתפים השתתפו בתוכנית שנערכה בשבתות בסתיו ובאביב בשנים 2019 עד 2023 (למעט 2020). כל קבוצה כללה כ-5 ותיקים בממוצע, אשר עברו את ההתערבות בבוקר היום הראשון למחנה.

הליך תרפיית היער

ההתערבות נוהלה על ידי מדריך מוסמך מטעם איגוד מדריכי תרפיית היער. היא נמשכה כשעה וכללה חמישה שלבים קבועים:

1. היכרות עם הסביבה והכנה לחוויה;

2. תרגילי חיבור חושי דרך חמשת החושים;

3. הליכה איטית וסולידית במטרה להתמזג עם קצב הטבע;

4. שהייה או ישיבה ממוקדת בטבע לפיתוח תחושת קשר אישי עם היצורים החיים;

5. טקס תה מסורתי המשלב תה מצמחי המקום ושיתוף חוויות.
   הרצף המובנה נועד לעורר תשומת לב, נוכחות ומודעות לגוף ולסביבה.

מדדים

המחקר השתמש בשלושה מדדים עיקריים:

• קשר לטבע: נמדד באמצעות סולם הקשר לטבע (CNS) בן 14 פריטים, הבוחן את תחושת החיבור הרגשי לסביבה.

• מצבי רוח: נמדדו באמצעות סולם פרופיל מצבי הרוח (POMS) הכולל שישה ממדים – מתח-חרדה, דיכאון, כעס-עוינות, עייפות, בלבול וחיוניות.

• שביעות רצון מהחיים: נמדדה באמצעות סולם שביעות הרצון מהחיים (SWLS).
  כל השאלונים הועברו לפני ואחרי ההתערבות באותו היום.

ניתוח הנתונים

הנתונים נבדקו תחילה לבדיקת נורמליות התפלגות, אך מאחר שרוב המשתנים לא עמדו בדרישות נורמליות, נעשה שימוש במבחן ווילקוקסון למדדים תלויים. נבדקו ההבדלים בין ציוני טרום ההתערבות ולאחריה בכל שלושת המשתנים.

תוצאות

קשר לטבע

נמצא שיפור מובהק ברמת הקשר לטבע לאחר ההתערבות. ממוצע הציון עלה מ-3.65 ל-4.29 בסולם של 1 עד 5, דבר המצביע על העמקת תחושת החיבור הרגשי והחושי לסביבה.

מצבי רוח

כל מצבי הרוח השליליים ירדו באופן מובהק לאחר ההתערבות: מתח-חרדה, דיכאון, כעס, עייפות ובלבול. במקביל נרשמה עלייה מובהקת ברמת החיוניות. לדוגמה, החרדה ירדה מממוצע של 2.13 ל-1.14, והעייפות מ-2.35 ל-1.22.

שביעות רצון מהחיים

גם רמת שביעות הרצון מהחיים עלתה באופן מובהק, מ-3.24 לפני ההתערבות ל-3.90 לאחריה. השינוי מצביע על תחושת סיפוק כללית גבוהה יותר כתוצאה מהחוויה הטיפולית.

דיון

הממצאים מצביעים על כך שתרפיית יער מובנית תורמת לשיפור משמעותי בקשר לטבע, במצבי הרוח ובשביעות הרצון מהחיים בקרב ותיקי צבא עם PTSD. החיבור המחודש לטבע עשוי לספק חוויה רגשית מתקנת, להפחית תחושות מתח ולחזק תחושת שייכות והרמוניה. קשר זה נתפס כמנגנון מרכזי ביצירת רווחה נפשית, ומחקרים קודמים הצביעו כי הוא קשור לרמות גבוהות יותר של אנרגיה, רגשות חיוביים וסיפוק מהחיים.

הירידה במדדים שליליים כמו חרדה, דיכאון וכעס מעידה על פוטנציאל טיפולי משמעותי של פעילות בטבע בהשפעה ישירה על ויסות רגשי. תוצאות אלו משתלבות עם מחקרים קודמים שבחנו את השפעת התרפיה על אוכלוסיות שונות, כגון כבאים, נשים עובדות וילדים עם בעיות רגשיות, ומצאו השפעות דומות של ירידה במתח ועלייה ברוגע.

השיפור בשביעות הרצון מהחיים מדגיש את החשיבות של חוויות טבע מובנות כמרכיב בתהליכי שיקום נפשי. ותיקים הסובלים מ-PTSD מאופיינים לרוב בתחושת ניכור וירידה באופטימיות, ותרפיית היער מאפשרת להם לחוות מחדש תחושת שלווה ומשמעות.

מגבלות המחקר

המחקר נשען על עיצוב ללא קבוצת ביקורת, ולכן לא ניתן לשלול לחלוטין השפעות של גורמים חיצוניים כמו עצם ההשתתפות במחנה או אינטראקציות חברתיות. בנוסף, ההסתמכות על דיווח עצמי של PTSD ללא אבחנה קלינית עלולה להגביל את יכולת ההכללה. גורם נוסף הוא האפשרות שהמשתתפים בעלי ניסיון קודם בתוכניות דומות הגיבו ביתר פתיחות לחוויה.

המדדים נאספו בטווח זמן קצר מאוד לאחר ההתערבות, ולכן לא ניתן לקבוע אם ההשפעות נשמרו לאורך זמן. מחקרים עתידיים נדרשים לשלב מדדים פיזיולוגיים אובייקטיביים, כגון רמות קורטיזול או לחץ דם, ולבדוק את ההשפעה בטווח הארוך.

מסקנות

התערבות תרפיית יער מובנית, הכוללת סדר קבוע של תרגילי חיבור מודע לטבע, הובילה לשיפור משמעותי בקשר לטבע, להפחתת מצבי רוח שליליים ולהגברת שביעות הרצון מהחיים בקרב ותיקי צבא אמריקאים עם PTSD. תרפיה זו מהווה גישה טיפולית לא-תרופתית מבוססת מיינדפולנס, בעלת פוטנציאל לשילוב בתוכניות שיקום נפשי ולשיפור איכות החיים בקרב אוכלוסיות הסובלות ממתח כרוני והפרעות דחק.
הממצאים מחזקים את ההבנה כי חשיפה מודעת ומובנית לסביבה טבעית יכולה לשמש כלי שיקומי משמעותי, המשלב רוגע, מודעות עצמית וקשר אנושי עם העולם הטבעי, ומדגישים את חשיבותה של הטבע כמקור ריפוי והעצמה נפשית.

מקור

Gil, N., Kim, J., Kim, J. G., Vogt, C., Conway, T., & Bast, K. (2025). A Structured Forest Therapy Intervention Enhancing the Nature Connection, Mood States, and Satisfaction with Life of US Veterans with PTSD: A Pilot Study. Journal of Veterans Studies, 11(2).‏