הקורס "מבוא לחשיבה חברתית" שנלמד באוניברסיטה הפתוחה מפגיש את הסטודנטים עם המון מושגים חדשים. גם אם המושגים לא חדשים לסטודנטים, עדיין אנחנו לא תמיד בטוחים בהגדרה המדוייקת של המושג כפי שהיא מקובלת בקורס. קשה מאוד בכל פעם לחפש בספר הקורס את ההגדרה המדוייקת של כל מושג, מה גם שלפעמים חלק מהמושגים מוגדרים באופן עקיף ואין בספר ממש הגדרה ברורה שאפשר למצוא. אפשר כמובן לשאול את ChatGPT מה ההגדרה של המושג, וכנראה שהוא יענה אפילו תשובה די טובה, אבל לא בטוח שהיא תהיה תואמת לחומר הנלמד בקורס. לכן ריכזנו עבורכם את הגדרות המושגים החשובים שנלמדים בקורס. הסיכום מצויין ללמידה עצמית, לשימוש בעת פתרון ממ"נים, וגם בלמידה לבחינה בקורס.
| מושג | הגדרה |
| הבנייה | התהליך היצירתי שבו בני אדם מגדירים את המציאות באמצעות אינטראקציה חברתית. כשאומרים על תופעה שהיא מובנית, מדגישים בכך שהיא תוצר של החברה האנושית ומוסדותיה, להבדיל מתופעת טבע. |
| סימול | שימוש בעצם, במילה או בדימוי כדי לציין או לסמן משהו אחר. לסמלים ולייצוגים ישנה חשיבות ביצירת זהויות – באמצעותם אנו מאותתים לזולת מה הן הזהויות שלנו, ובעזרתם מבחינים בין מי שאנו מזדהים עמם לבין השונים. צורת הדיבור שלנו, בגדים, תגים, מדים וכו' – הם סמלי זהות. שייך לתאוריה: של מיד. |
| תפקידים | החברה שאנו נולדים לתוכה מציבה לפנינו שורה של תפקידים, שהם דפוסי התנהגות, שגרות ותגובות, בדומה לתפקידים במחזה. למרות שהתפקידים מוגדרים מראש ע"י החברה, במגבלות מסוימות מותר לנו לאלתר ולפרש אותם. שייך לתאוריה: של גופמן. |
| הבלתי מודע | הבלתי מודע הוא מקום משכנם של תשוקות ורגשות מודחקים, לעיתים קרובות כאלה שמקורם בילדות. רגשות אלו יכולים לצוץ, למשל, בחלומות והם עשויים להשפיע על הבחירות שאנו בוחרים בהמשך חיינו. שייך לתאוריה: של פרויד. |
| פליטות פה פרוידיאניות | מתייחס למצבים בהם המילה היוצאת מפינו איננה המילה שהתכוונו לומר, והדבר חושף משהו על תשוקותינו הסמויות. שייך לתאוריה: של פרויד. |
| הזדהות | התהליך הפסיכולוגי של יצירת קשר (אסוציאציה) בין עצמך לבין משהו אחר. |
| מעמד חברתי | הקבץ גדול של בני אדם בעלי אינטרסים כלכליים, התנסויות וסגנונות חיים משותפים |
| תרבות | תרבות של חברה – המשמעויות, הערכים והמנהגים המשותפים לאנשיה. תרבות מספקת לנו כמה מן הקטגוריות והאמצעים לארגון רעיונות, שבעזרתם אנו מעניקים פשר לחיינו. |
| שוני | שוני הוא עניין יחסי ויש להגדיר אותו ביחס למשהו אחר. למשל, יחסים של "אנחנו" ו"הם" – "הם" מסומנים כשונים, שכן "הם" אינם זהים "לנו". שוני כרוך לעיתים קרובות בניגודים בין צדדים בלתי שווים. |
| תנועות חברתיות חדשות | קבוצות מחאה שקראו תיגר על הפוליטיקה המסורתית והפכו את נושא הזהות לגורם מרכזי בגיוס פוליטי. תנועות אלו ציינו חתירה קולקטיבית לעיצוב זהויות חדשות ולהשמעת קולן. הם שאפו להעלות על נס את התכונות החיוביות של קבוצות חברתיות ולהתריס כנגד דיכוי. |
| מין | מין הוא הסיווג הביולוגי של האדם. |
| מגדר | מגדר מתאר את ההבנייה השיטתית של התנהגויות, מנהגים מסוימים ותכונות חברתיות, המתקשרים לנשים או לגברים בחברות מסוימות. |
| נשי וגברי | מונחים המציינים את התכונות שחברות מסוימות מקשרות עם נשים ועם גברים. הערה: סנדרה בם הביאה בחשבון את האפשרות להיות גם גברי וגם נשי בעת ובעונה אחת ("אנדרוגינוס") וגם את האפשרות להיות לא נשי ולא גברי ("בלתי מובדל"). |
| (גישה) מהותנית | ע"פ השקפה זו, להיות למשל בעל איבר מין זכרי או כרומוזום "וואי" הוא עניין מהותי להיותך זכר, וסוגיית המגדר מצטמצמת ועומדת על גורם יחיד (מהות אחת). כל מאפייני המגדר האחרים, כמו אלו שסווגו כגבריים, ייחשבו לתולדות הכרחיות של המהות הזו. זאת לעומת קטגוריות בלתי מהותניות, עמומות, שאין דבר מה אחד שהוא מהותי לקטגוריה וגורמים רבים תורמים את חלקים ליצירת הקטגוריה. |
| סטריאוטיפ | ייצוג חיובי/שלילי מופשט של המאפיינים הטיפוסיים ביותר המתקשרים עם קטגוריה מסוימת |
| דעה קדומה | חריצת משפט על בני אדם בטרם פגשתם אותם. כך פועלים סטריאוטיפים, בין היתר. |
| הולם מגדר | העדפות, התנהגויות או תכונות הנחשבות מתאימות או ראויות בכל הנוגע לתפיסות של גבריות ונשיות בתרבות מסויימת. |
| ריבוי זהויות מגדריות | סוגים רבים של גבריות ונשיות, ולא רק טיפוס גברי אחד וטיפוס נשי אחד. בכל חברה שהיא יש טווח של אפשרויות לביטוי נשיות וגבריות. |
| אינטראקציה | השפעות / קשרי גומלין. כך, למשל, תהליכים ביולוגיים מגיבים להשפעות סביבתיות וההפך. |
| תקרת זכוכית | מטפורה המתארת מחסום שקוף (כביכול מחסום בלתי נראה) אבל קשיח, המונע מן המצויים תחתיו (למשל נשים) להתקדם כלפי מעלה. |
| עוני | עוני הוא יותר ממחסור בכסף. עוני נושא עמו סטיגמה (אות קלון), משום שהוא מוגדר באופן יחסי למה שבני אדם סבורים שדרוש לחיים מהוגנים. |
| סטיגמה | סטיגמה (אות קלון) הינה תכונה שנתפסת ע"י אחרים כמשפילה או מבזה את מי שהיא נחלתם. היא עשויה להיות תכונה חברתית, גופנית, או מאפיין המשותף לקבוצה שלמה או לפרטים אחדים. בסטיגמה משתמשים כדי להצדיק הדרה חברתית. |
| נכסי הון | חסכונות, מניות בחברות, הלוואות נושאות ריבית ופוליסות ביטוח. |
| קפיטליזם | שיטה המונעת ע"י השקעה של הון פרטי בפעילויות ייצור רחבות היקף מתוך חתירה לעשיית רווח פרטי. זוהי השיטה הכלכלית שחיים בה עתה רוב בני האדם בעולם. |
| מעמד ע"פ מרקס | ע"פ השקפתם של המרקסיסטים, מעמד מעוגן בארגון הכלכלי של הייצור – כלי עבודה, מכונות, מקומות עבודה וחומרי גלם – והבעלות עליהם, מעצבים את היחסים החברתיים בין פרטים וקבוצות בתוך החברה. שייך לתאוריה: מרקסיזם. |
| תודעה מעמדית | מודעות לאינטרס מעמדי משותף ולקיומם של מעמדות בעלי אינטרסים מנוגדים. מרקס הדגיש את העימות בין המעמדות השונים בהבנת הזהות. שייך לתאוריה: מרקסיזם. |
| מעמד ע"פ ובר | ע"פ השקפת חסידי ובר, מעמד מעוגן במקום הפרטים בשוק – פרטים שיש להם הזדמנויות דומות להשיג הכנסות דומות באמצעות עבודה או מסחר. שייך לתאוריה: ובריאניזם. |
| מפלגה ע"פ ובר | ארגון או אגודה וולנטרית, המאגדים בני אדם בעלי רקע, מטרות או אינטרסים משותפים, שפניהם למימוש מדיניות מסוימת / השגת שליטה בארגון מסוים. שייך לתאוריה: ובריאניזם |
| סיכויי חיים | נוגע להזדמנויות בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור, התעסוקה ורמת ההכנסה. ע"פ ובר, חלוקה למעמדות ואי שוויון, משקפים סיכויי חיים שונים בשוק. שייך לתאוריה: ובריאניזם |
| סטטוס | היוקרה, הכבוד או הדרג החברתי המיוחסים לקבוצות חברתיות שונות. |
| יישור קו עם המעמדות | מצב שבו בני אדם נוטים להצביע על פי השתייכותם המעמדית. העדפות בנושא הצבעה מזוהים כאחד המדדים העיקריים להערכת היקפה ועוצמתה של הזדהות מעמדית. |
| הדרה חברתית | קבוצות מסוימות נדחקות לשוליים ומנועות מלהשתתף בכל תחומי החיים ולהינות מכל מה שנמצא בהישג ידם של החלקים המבוססים יותר בחברה. |
| קיטוב חברתי | פער חברתי הולך וגדל בין רוב מבוסס יחסית לבין מיעוט גדול הסובל מהדרה. |
| מעמד תחתון | אנשים שהם בלתי מועסקים במשך תקופות ארוכות או בלתי כשירים לעבודה מסיבות שונות |
| גישה מטוהרת | דרך חשיבה על החברתי והטבעי כעל קטגוריות נפרדות (או טהורות), כמעט כאילו היו אובייקטים נפרדים עם גבולות ברורים וללא חפיפה ביניהם. |
| אבולוציה | שינוי לאורך זמן. דרוויניסטים סבורים שהאבולוציה של מין מתרחשת באמצעות ברירה טבעית. שייך לתאוריה: צ'רלס דרווין. |
| ניאו -דרוויניסטים | מדענים הנוטים במיוחד להשתמש בהסברים גנטיים. לפי השקפתם, מן הקטעים בתאוריה של דרווין, העוסקים בתורשה ובווריאציות, משתמע שכאשר אנו מנסים להסביר את מאפייני המינים, עיקר העניין טמון בחומר הגנטי. שייך לתאוריה: צ'רלס דרווין. |
| תאומים | תאומים זהים – שני בני אדם שנוצרו מביצית מופרית אחת ועל כן יורשים משני ההורים בדיוק אותו מטען גנטי. תאומים לא זהים – שני בני אדם שנוצרו משתי ביציות נפרדות. |
| מנת משכל | מנת משכל היא מדד אינטליגנציה המותאם לגיל. מבחני מנת משכל הם כל מבחן המתיימר למדוד אינטליגנציה, בד"כ ע"י שורה של משימות סטנדרטיות מדורגות. |
| מתכנסים ומסתעפים | מתכנסים – אנשים שהצטיינו בפתרון בעיות הגיון מפני שהתכנסו אל תשובה נכונה אחת. מסתעפים – אנשים שהצטיינו בהרכבת מילים ומציאת שימושים ללבנים, שכן הסתעפן, לסטות במחשבתם מכיוון אחד לאחר, כדי להעלות רעיונות מקוריים. שייך לתאוריה: הדסון. |
| מתאם | יחס המתקיים בין שתי קבוצות נתונים (או יותר), ולפיו כל שינוי בקבוצה אחת גורר עליה או ירידה שיטתית בקבוצה האחרת. |
| דיבור אגוצנטרי | דיבור הגזור מצרכיו של הפרט עצמו ומשרת אותם. הדיבור האגוצנטרי ממוקד בעצמי. לדוגמא: הרשמים של ילדים צעירים על העולם מרוכזים סביב עצמם, והם מתקשים לראות דברים מנקודת מבט אחרת או לדמיין כיצד אחרים תופסים זאת. שייך לתאוריה: פיאז'ה. |
| מונולוג קולקטיבי | דיבור בנוכחות אחרים, אבל אין בו כל תקשורת ממשית. פיאז'ה מתאר כיצד ילד ממשיך במונולוג כאילו דיבר אל אחרים, אבל לא אל הילדים במחיצתו. שייך לתאוריה: פיאז'ה. |
| ניסויים נאמנים למציאות | (נטוראליסטיים, טבעיים). ניסויים הנעשים במצבים מציאותיים, לא במעבדה. לדוגמא: ניסויים בהם התבקשו ילדים לפתור בעיות מן החיים הממשיים. ניסויים כאלה עומדים בניגוד לניסויי מעבדה, שבהם נדרשים לבצע משימות בסביבה מבוקרת. שייך לתאוריה: פיאז'ה. |
| שימור | ההכרה שחומרים כמו מים אינם משתנים, גם אם "נראים" שונים. שייך לתאוריה: פיאז'ה |
| אופרציות קונקרטיות | (פעולות מוחשיות). פעולות אלו שייכות לשלב שבו הילד מסוגל להבין פעולות הנעשות בעצמים גשמיים (שאפשר לראות בעין), בניגוד לשלבים המאוחרים יותר, שלבי הפעולות הפורמליות, הדורשים חשיבה מופשטת. שייך לתאוריה: פיאז'ה. |
| מושגים שנויים במחלוקת | רעיונות ששוררת אי הסכמה בסיסית לגביהם, שהמשמעויות הכרוכות בהם אינן יציבות וייתכנו חילוקי דעות, ויכוחים וסכסוכים חברתיים בעניינם. לדוגמא: בריאות וחולי הם מושגים שנויים במחלוקת, הם שונים (בין היתר) מחברה לחברה ואין דרך אחת "נכונה" להבין אותם. |
| דואליזם | תפיסה שלפיה רעיון או תהליך כלשהו מוגדר ביחס לדבר מה המנוגד לו. שיטת הבנה המבוססת על הפכים. למשל: הפרדת הגוף והרוח באדם. שייך לתאוריה: דקארט. |
| שיעור תמותה מתוקנן | תחשיב סטטיסטי המאפשר לנו להשוות בין שיעורי התמותה בקבוצות אוכלוסייה בגדלים שונים, באמצעות שמירה על גורם יחיד, במקרה זה מעמד חברתי, ונטרול כל הגורמים האחרים. שיעור תמותה 100 הוא הממוצע באוכלוסיה כולה. |
| גישות הוליסטיות | גישות הוליסטיות מעודדות צורות מחשבה הדוחות דגמים אנליטיים או מקוטעים של העולם (כלומר הפרדה בין גוף לנפש) ומתייחסות לכל הרכיבים יחד כאל מכלול. |
| סגנון חיים | מכלול מלוכד של הרגלים ודרכי התנהגות, העונים על צורכי צריכה ובה בעת מהויים בסיס להבניית זהויות חברתיות. לדוגמא: מה ללבוש, לאכול, את מי לפגוש וכו'. |
| משאבים משותפים | משאבים שאינם בבעלות הפרטית של איש, והכל חולקים אותם. לדוגמא: מים אוויר. אין לכל אחד מאיתנו פיסה פרטית של אוויר נקי, אנחנו חולקים את האוויר שאנו נושמים. |
| תוצר מקומי גולמי | מדד המבטא את הכמות הכוללת של מוצרים ושירותים המיוצרים במדינה כלשהי בתקופת זמן מסוימת (בדרך כלל תקופה של שנה אחת). |
| צמיחה כלכלית | התרחבותה הכלכלית של מדינה, הנמדדת לעיתים קרובות באמצעות שיעור השינוי בתוצר המקומי הגולמי או שיעור השינוי בתוצר המקומי הגולמי לנפש. |
| שוק | שוק מקיף את כל פעולות החליפין (לרוב באיזור גיאוגרפי מוגדר) שבהן מעורב סוג מסוים של סחורה. אנו מגדירים שוק ע"פ הסחורה הנסחרת בו – למשל, "שוק המכוניות". |
| כוחות השוק | מונח המתייחס לתכונה של שוק תחרותי, שלפיה שחקנים במגרש הכלכלי אינם חופשיים לקבוע מחירים, אלא חייבים לקנות או למכור במחירים שהשוק מכתיב. כוחות אלה מוודאים (בין היתר) שחברות שאינן בוחרות בשיטות הייצור היעילות (והזולות) ביותר, לא ישרדו. |
| כלכלת השוק | משק שבו המשאבים מוקצים בעיקר באמצעות סחר חליפין בשווקים. בכלכלת שוק קונים ירכשו פריט מסוים במחיר הנמוך ביותר המוצע ולכן אין זה מועיל לפנות למצפונם. |
| סוכן כלכלי | השוק מורכב מקונים ומוכרים העוסקים במיקח וממכר של הסחורה, אלו מכונים סוכנים כלכליים. סוכן כלכלי הינו ישות, כגון: פרט, חברה עסקית, איגוד מקצועי, משק בית, עמותה או ממשלה, המסוגלת לקבל החלטות כלכליות ולפעול על פיהן. |
| זכויות הקניין | זכויות הבעלים להשתמש ברכושם או להוציאו מרשותם. |
| מנגנון המחירים | הדרך שבה המחירים מתאמים את פעולותיהם של קונים ומוכרים בשווקים, ע"י כך שהם מספקים להם מידע ותמריצים המעצבים את החלטותיהם, והדרך שבה כלל פעולותיהם של כל הקונים וכל המוכרים יחדיו קובעות את המחירים. שייך לתאוריה: הניאו-קלאסית. |
| היד הנעלמה | אדם סמית' תיאר את מנגנון המחירים בתור "היד הנעלמה" – המאפשרת לשוק, ללא התערבות בני אדם, לתאם את התנהגותם של יצרנים הפועלים למען האינטרסים העצמיים שלהם, כך שצורכי הצרכנים יבואו על סיפוקם, מבלי לשקוע לאנרכיה. |
| מודל | ייצוג מופשט של המציאות, ונכללים בו רק היסודות המהותיים של התהליך החברתי הנחקר. התיאוריה הניאו-קלאסית על אופן פעולתם של שווקים היא דוגמה למודל כלכלי. |
| עלות ליחידה | עלות הייצור של יחידה אחת של מוצר מסוים. משתנה מיצרן ליצרן. |
| היתרה שבידי היצרן | ההפרש בין המחיר שבו היצרן מוכר מוצר מסוים לבין עלות הייצור ליחידה של אותו המוצר. רווח = מחיר המוצר פחות עלות הייצור ליחידה = היתרה שבידי היצרן. |
| היתרה שבידי הצרכן | ההפרש בין המחיר המרבי שהצרכן היה משלם תמורת מוצר מסוים, לבין המחיר שבו נקנה אותו המוצר בפועל. חסכון = מחיר מרבי פחות מחיר בפועל = היתרה שבידי הצרכן. |
| עלויות ותשואות פרטיות | העלויות והתשואות הפרטיות של עסקת שוק הן אלה הנגרמות לקונים ולמוכרים המעורבים באותה העסקה בלבד, ללא התחשבות בהשפעות הרחבות יותר של מעשיהם על החברה בשלמותה. שייך לתאוריה: המרפק הנעלם. |
| עלויות ותשואות חברתיות | העלויות והתשואות החברתיות של עסקת שוק כוללות, נוסף על העלויות והתשואות הפרטיות, את העלויות והתשואות הנגרמות לסוכנים אחרים, שאינם מעורבים בעסקה. היות שהעלויות הלא פרטיות אינן מוטלות על מקבלי ההחלטות, סביר שלא יביאו אותן בחשבון בהחלטותיהם. לדוגמא: עלויות של הסבת נזק לסביבה. שייך לתאוריה: המרפק הנעלם |
| השפעות חיצוניות | מופיעות כאשר קיים פער בין העלויות והתשואות הפרטיות לבין החברתיות. במקרים כאלה, סוכנים כלכליים אינם משלמים את מלוא העלויות או אינם נהנים ממלוא תשואות פעולתם. כאשר קיים פער זה, השוק מניח לנזק סביבתי להיגרם כתוצאה בלתי מכוונת של הפעלת חופש הבחירה מצד הצרכנים ורדיפת רווחים מצד היצרנים. במקרים כאלו, אנו נוהגים לומר שקיימת השפעה חיצונית, שכן חלק מן העלות נמצא מחוץ לתחומם של מקבלי ההחלטות. |
| מוצרים ציבוריים | מוצרים (כגון אוויר) שלא ניתן למנוע מן הזולת להשתתף בצריכתם, וצריכתם איננה מקטינה את כמותם הכוללת. אלה משאבים משותפים שלא ניתן להקנות זכויות קניין בהן. |
| המרפק הנעלם | הסוכנים מקבלים את החלטותיהם בשווקים אך ורק על סמך המחירים. העובדה ששווקים אינם דואגים לסביבה, מצביעה על כך שאם יש לנו עניין להגן על הסביבה, המידע המתמצה במחירם של מוצרים לוקה בחסר. מנגנון המחירים (היד הנעלמה) מצטיין בהעלאת סכום היתרות הכספיות בשוק למקסימום, אבל הוא אינו מסוגל לטפל בנושאים אחרים שעשויים להיות חשובים, כמו הידרדרות הסביבה או סוגיות מוסריות. המומחה לסביבה, מייקל ג'ייקובס, מכנה תופעה זו בשם "המפרק הנעלם" המביא לחורבן כללי – הופך ומפיל בהיסח הדעת את הדברים שאינם בתחום טיפולה של "היד הנעלמה. שייך לתאוריה: ג'ייקובס. |
| סיכון | חשיפה לסכנות, לתנאים שליליים ולאיומים. ליטול סיכון פירושו לדעת שפעולה מסוימת עלולה לגבות מחיר גבוה. לעיתים ממדי הסיכונים ידועים היטב (ומבוטאים במונחים של הסתברות), ולעיתים ממדי הסיכונים בלתי צפויים במידה רבה. |
| פגיעות | מאפיינים של בני אדם, קהילות וסביבות העשויים להגדיל את פוטנציאל הסבל שגורמים סכנה או אסון מסוימים. אסונות אינם משפיעים על כל מקום במידה שווה. העניים ביותר, הזקנים ביותר והצעירים ביותר, הם לעיתים קרובות הפגיעים ביותר. |
| מרכז ופריפריה | מודל המשמש לביטוי הדרכים שבהן עוצמה כלכלית ועוצמות מסוגים אחרים, נוטות להתרכז במקומות מסוימים (המרכז) על חשבון מקומות אחרים (הפריפריה). |
| חברת סיכון | תיאור של החברה המודרנית, המדגישה את השינויים שחלו במאה העשרים בהתפתחות מודעות לסיכונים, אי ודאות בנוגע להם ויחסי תלות ואמון הקשורים בהם. |
| נקיטת אמצעי זהירות | נקיטת אמצעי זהירות מוקדמים לנוכח סיכונים – ביצוע פעולות בזהירות, בייחוד כאשר ששוררת אי-הסכמה באשר לתוצאות הפעולה. לעיתים הדבר כרוך בנקיטת צעדים שעלותם גבוהה יותר בטווח הקצר, כדי לצמצם את הסיכון לתשלום גבוה מאוחר יותר. |
| מבנה התחושות | תרבות התקופה, המעצבת את התנסויותיהם ופעולותיהם של בני אדם, אך גם מעוצבת על ידם. מושג זה משמש אותנו כדי להתרחק מהסבר לפעולות, המתבסס על סוכנים יחידים או על מבנים חובקי כל. לדוגמא: מבנה התחושות הכללי בנוגע למזון, למדע ולממשלה. |
| כפייה | להכריח באמצעות כוח או איום בכוח. כפייה היא איננה בדיוק האמצעי המתאים לגרום לבני אדם להשתכנע ביתרונות של דבר מה, והאיום בכוח אף הוא איננו מועיל לאורך זמן. |
| מניפולציה | להסתיר את הכוונה האמיתית שמאחורי פעולה כלשהי כדי להשיג יתרון. לדוגמא: הסתרת הסכנות הטמונות במזונות מעובדים מעיני הציבור ע"י היצרנים הגדולים. |
| שכנוע | נסיון למשוך את הזולת לבצע פעולה מסוימת ע"י פירוט יתרונותיה, תוך קבלת האפשרות להיתקל בסירוב. לדוגמא: "מונסנטו" שיצאה במסע פרסום יתרונות ובטיחות מזון מהונדס. |
| סמכות | דבר מה שאדם מייחס לעצמו או נוטל לעצמו, ומי שמכירים בכך מצייתים לו מרצונם החופשי. יש להבחין בין מי שהוא מחזיק בסמכות – מתייחס למי שמחזיק בתפקיד מוסדי מסויים שממנו נובעת סמכותו ויכולתו לחלק הוראות, בדומה לבעלי דרגות בצבא, או מנהל במוסד היררכי, לבין מי שהוא בר-סמכא – אדם שהוא בר-סמכא בתחום מסוים בזכות מומחיותו המוכרת ובלי קשר לשיוך מוסדי כלשהו. |
| שליטה | התערבות מלמעלה בבחירה החופשית של הזולת או הגבלתה, למרות התנגדות אפשרית מצדו. לדוגמא: "מונסנטו" המנסה לתמרן את עצמה לעמדת שוק מסוימת (שליטה בשוק) שלא תותיר לצרכנים ברירה, אלא לרכוש מזונות מהונדסים, בין אם ירצו או לא. |
| עוצמה ביורוקרטית | סוג של עוצמה מוסדית, כבולה לכללים, המבוססת על היררכיה ברורה בקרב בעלי התפקידים. תהליך קבלת החלטות היררכי, גלוי לעין, המבוסס על כללים אימפרסונאליים ועל סוגי ידע הכרוכים בהתמחות. שייך לתאוריה: עוצמה ע"פ ובר. |
| פרובוקציה | מעשה או אמירה במטרה לעורר תגובה מסוימת או להמריץ לפעולה בכיוון מסוים. שייך לתאוריה: עוצמה ע"פ פוקו – פרובוקציה כאמצעי להשליט סדר בחיים בדרכים ספציפיות. |
| אידיאולוגיה פוליטית | אשכול של רעיונות המתארים חברות, מציעים חלופות מוסריות ומעשיות ומזוהים עם תנועות פוליטיות. לדוגמא: פמיניזם ושמרות (אידיאולוגיות פוליטיות המנוגדות זו לזו). |
| משפחה גרעינית | יחידה חברתית המורכבת מאשה, בעל וילדים התלויים בהם. הציפיות הרווחות מחיי משפחה בבריטניה של שנות ה50 היו: משפחה גרעינית "קלאסית" בה נישואים הם לכל החיים, גברים נשואים אחראים לנשותיהם ולילדיהם, מקומם של הגברים בשוק העבודה, מקומן של הנשים הוא בבית ועליהן לטפל בבית ובילדים. |
| שמרנות | תפיסת עולם שמהותה התנגדות לשינויים חברתיים יזומים, מתכוננים ורדיקאליים ולמהפכנות כערך. זוהי השקפה פוליטית הנובעת מרצון לשמר על הקיים. |
| פטריארכליות | מערכת חברתית של יחסי עוצמה בלתי שוויוניים בין גברים לנשים, שבה הגברים מפעילים עוצמה על הנשים, בכל תחומי החיים. שייך לתאוריה: שמרנות לעומת פמיניזם. |
| פמיניזם | תפיסת עולם התומכת ומקדמת שיווין זכויות לנשים. אסופה של אידיאולוגיות, תנועות פוליטיות וחברתיות ותאוריות אשר במרכזן המטרה להשיג ולמסד זכויות לנשים מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית. למשל: השגת זכות הצבעה. תפיסת העולם הפמיניסטית מפרשת את המציאות החברתית של נשים, תוך המתקדות במשמעויות הפוליטיות, התרבותיות החינוכיות והכלכליות של יחסי גברים – נשים. |
| קפיטליזם | שיטה חברתית – כלכלית הדוגלת בזכות על קניין פרטי, בעקרונות השוק החופשי וצמצום ההתערבות הממשלית בכלכלה. יש הרואים בקפיטליזם מימוש הרעיונות הליברליים. |
| מדיניות אי-ההתערבות | מדיניות של אי התערבות ("לסה פר") בשווקים שהונהגה במאה התשע עשרה. בצרפתית: להניח לפעול, לא להתערב. שימש כקריאה נגד התערבות ממשלתית בסחר ומשמש כיום שם נרדף לכלכלת השוק (הקפיטליסטית / כלכלת שוק חופשי טהור). |
| סוציאל -דמוקרטיה | אידיאולוגיה פוליטית השואפת להביא לרפורמות סוציאליסטיות באמצעים דמוקרטיים. אידיאולוגיה זו פיתחה עמדות מתונות יותר מהאידיאולוגיה הסוציאליסטית, השואפות לשלב בעלות ממשלתית ועקרונות של מדינת רווחה במסגרת מידה מסויימת של קפיטליזם, תוך מעורבות גבוהה יחסית של הממשלה במשק. שייך לתאוריה: קיינס. |
| גרעון ביקוש מצרפי | רמה נמוכה מידי של ביקוש למוצרים ולשירותים במשק הלאומי, שאין בה כדי להבטיח תעסוקה מלאה (מלכודת מעגלית). שייך לתאוריה: מדיניות ויסות הביקוש של קיינס. |
| מקרו – כלכלה | ענף של מדע הכלכלה, העוסק בחקר האבטלה, האינפלציה, והצמיחה במשק הלאומי. מנקודת המבט המקרו-כלכלית קיימת תלות הדדית בין רכיבי המשק הלאומי (רמת ביקוש, שכר, תשלום על שירותים, רמת תעסוקה). שייך לתאוריה: קיינס. |
| מיקרו – כלכלה | ענף של מדע הכלכלה, העוסק בחקר דרכי פעולתם של השווקים, החברות העסקיות ומשקי הבית המרכיבים את המשק הלאומי. נקודת מבט ממוקדת יותר. |
| ויסות הביקוש | מדיניות שמטרתה להשפיע על רמת הביקוש המצרפי למוצרים ושירותים במשק הלאומי. לדוגמא: מדיניות ויסות הביקוש שהציע קיינס כפתרון לאבטלה, הייתה הגדלת הוצאות הממשלה במטרה להגדיל את הביקוש המצרפי, ע"י כך להגדיל את היקף התעסוקה. מדיניות שיצרה רמות תעסוקה גבוהות בתעשיות השייכות למדינה ובשירותי הרווחה ועוד. |
| יתרון תחרותי | יתרון בעלות או באיכות, המאפשר לחברה עסקית להצליח יותר ממתחרותיה. |
| משא ומתן קיבוצי | משא ומתן על שכר ו/או תנאים, הנערך בין איגודים מקצועיים לבין ארגוני מעסיקים, ולא בין עובדים ומעסיקים יחידים. |
| השונות בשכר | מידת הסטייה של ערכי השכר בפועל מן השכר הממוצע. |
| ליברליזם כלכלי * | תאוריה השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים חברתיים, מתוך הנחה שהחברה מסוגלת לאזן עצמה אם תתן ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. לטענתה לפרט יש "זכות טבעית" לחיים, חירות וקניין, ומכאן נובעת החירות לממשם בחופשיות בחיים הכלכליים. * הרחבה לכרך ג', פרק 3, ע"מ 112. |
| סדר חברתי ספונטני | היווצרות סדר בחברה כולה ללא התערבות הממשלה. לדוגמא: הליברלים מאמינים כי שווקים גמישים, בעלי יחסים קצרי-טווח, תורמים ליציבותה של החברה כסוג של סדר חברתי ספונטני. מה ששומר על לכידות החברה הם הרווחים ההדדים הנובעים מחוזים בין פרטים הפועלים למען האינטרסים העצמיים שלהם |
| מדינת רווחה | מדינה רווחה היא מדינה שאחד מיעדיה הוא להעניק ביטחון סוציאלי ורווחה לאזרחיה. לדוגמא: ליצור מערכת ביטחון לאומי המעניקה ביטחון רב יותר, תמיכה כלכלית ואחרת למי שנעשו מובטלים, חולים, פצועים, חסרי בית או מבוגרים מכדי לעבוד. |
| עקרון האוניברסליות | העיקרון שלפיו כל אדם זכאי לרווחה, ללא קשר לאמצעיו הכספיים. |
| אזרחות חברתית | הזכות והיכולת להיות כלול בכל ההיבטים המרכזיים של החברה כמשתתף שווה בין שווים. מושג זה זכה להבלטה בזכות ההכרה בזכויות חברתיות, בשוויון חברתי ובציפיות מן החברה, לצד הזכויות האזרחיות והפוליטיות. |
| קולקטיביזציה של הסיכונים | יצירת מאגר משותף לחברה כולה של עלויות הטיפול בנפגעי הגורל ע"י תכנית ביטוח לאומי. |
| בעלי מקצועות חופשיים | אנשי מקצוע בעלי השכלה גבוהה והכשרה מקיפה, הנהנים ממידה ניכרת של אוטונומיה בתוך המוסדות שהם שייכים אליהם ומווסתים את הצטרפותם של מועמדים חדשים לחוגי המקצוע שהם עוסקים בו. מומחיותם מבוססת על ידע שמקורו בהתמחות. |
| ביורוקרטיה | שיטת מנהל רציונלית, קבועה וידועה מראש, שתכליתה לארגן ולפקח על עבודת המוסדות. המושג מתייחס לשיטת ניהולם של ארגונים גדולים על-ידי חלוקת סמכויות בין משרדים שונים וכינונו של מדרג תפקידים בתוכם (היררכיה). לדוגמא: במדינת הרווחה, נקבעים נהלים וכללים ביורוקרטיים, המבטיחים עקביות במהלכים והקצאה הוגנת של המשאבים. |
| לקוח | אדם המצוי בעמדת תלות ומבקש הגנה או סיוע מבעלי מקצועות חופשיים. לדוגמא: מבחינת מוסדות מדינת הרווחה, האזרחים הם לקוחות הנותנים רשות להשליט סדר בחייהם. |
| שיטת הייצור הקפיטליסטית | שיטה המבוססת על בעלות ושליטה פרטית על הייצור למטרות רווח, תוך שימוש בעובדים שכירים. לדוגמא: ע"פ המרקסיזם, שיטה זו מנצלת את כוח העבודה של מעמד הפועלים ע"י הצבת אנשיו בעמדות נחיתות ושכרם נקבע ע"פ המינימום ששוק העבודה מאפשר. |
| הסדר חברתי | תפיסת היחסים החברתיים שעליה הושתתה מדינת הרווחה. תפיסה זו התבססה על הנחות אידיאולוגיות בדבר הקשרים שבין לאום, משפחה ועבודה. לדוגמא: הביקורת של ויליאמס על מדינת הרווחה מציינת שנשים, בעלי מוגבלויות מסוימים ומהגרים לא "התאימו" להסדר החברתי שהיה בבריטניה בתקופה זו ועל כן האזרחות החברתית השוויונית לא חלה עליהם. |
| מנהל רווחה | אדם שתפקידו לתאם ולקדם את ייצור הרווחה, ע"פ הדגם של מנהל חברה במגזר הפרטי. |
| צרכן רווחה | מונח המבטא את המעבר מלקוח סביל של שירותי הרווחה (בגרסא המקורית של מדינת הרווחה) למקבל החלטות פעיל ובעל חופש בחירה המערכת הרווחה במתכונתה החדשה. |
| ניהוליזם | האמונה בחיזוק עוצמתם של מנהלים כדי שיוכלו לארגן מחדש את מוסדות המגזר הציבורי, כך שיהיו יעילים וחסכוניים יותר וישיגו תוצאות טובות יותר. לדוגמא: הוספת תפקידים בבתי החולים כגון – מנהל רפואי, מנהל עסקי, מנהל יחידה, מנכ"ל וכו'. |
| זהירות מופרטת | אסטרטגיה שבמסגרתה הממשלה מטיפה לאזרחים ליטול אחריות אישית לסיכונים ולהזדמנויות הנשקפים להם ולחשב אותם באופן פרטי. למשל: רכישת סוגים שונים של ביטוח פרטי כנגד סיכונים ואי-ודאויות כתוצאה השינויים בתפקידה של המדינה שהסירה את אחריותה לניהול סיכונים קולקטיבי באופן ישיר משנות ה80 ואילך. |
| מדינת לאום | מדינה בעלת גבולות חיצוניים ידועים, קבועים ומסומנים, שהשליטה בתוכם אחידה. |
| גלובליזציה | התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. מצב זה מביא ליחסי תלות הדדית בין חברות שונות, ללא קשר לאופי היחסים ביניהן.. |
| ריבונות | טענתה של מדינת הלאום לסמכות בלעדית בתוך גבולותיה. ריבונות זו נמצאת תחת איום ככל שגוברת חשיבותן של רשתות בין לאומיות, עולמיות, של עוצמה כלכלית ופוליטית. |
| קשרים חברתיים נמתחים | מדובר בעצם על רשתות כלכליות, חברתיות, פוליטיות שנמתחות ע"פ הגלובוס כולו. הקשרים נמתחים בין המדינות וההשפעה היא כלל עולמית. יש הטוענים כי התהליכים התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים בחברה הולכים ונמתחים וחוצים את גבולותיהן של מדינות הלאום בצורה כזאת, שהחלטות המתקבלות בקצה אחד של העולם משפיעות במידה ניכרת על קצהו האחר. כשמדובר בגלובליזציה, סביר לצפות שהדבר יהיה כרוך בקשרים בין-יבשתיים ובין-אזוריים המשתרעים על פני כדור הארץ כולו. דוגמאות אפשריות לכך הן השינויים האקלימיים הגלובליים והדרדרות הסביבה, או היחסים הקפיטליסטים הבלתי מרוסנים. הימתחותם של הקשרים החברתיים מציבה את כולנו בתוך רשתות קשר רחבות יותר, עד שהחלטות של פרטים עשויות להיות בעלות השלכות גלובליות … … דוגמא למשבר בוול-סטריט שמסכנת את כלכלת העולם כולו. פצצת אטום שנופלת במקום מסוים משליכה על אזורים נרחבים בעולם ולאו דווקא על המדינות השוכנות בלבד. אנחנו רואים השפעה של מדינות מרוחקות אחת על השניה, כמו הגירת עבודה, שיווק. |
| רגיונליזציה | ריבוי וחיזוק של קשרי הגומלין בין מדינות הגובלות זו בזו. |
| התעצמות הזרמים | דחיסות מוגברת של אינטראקציות ברחבי הגלובוס כך שהשפעתם של אירועים מורגשת יותר מבעבר. הכוונה שהעוצמה גדלה – יש יותר אינטנסיביות של תופעות שמשפיעות יותר מבעבר. ז"א שלא רק הקשרים נמתחים אלא זה קורה כמותית ואיכותית הרבה יותר. טכנולוגיות של תחבורה ותקשורת שיפרו את היכולת שלי להשתמש בגלובליזציה ולהינות ממנה. רשתות תקשורת המשתרעות על פני העולם מסוגלות לחבר בני אדם, שהיו קודם לכן מנותקים ממה שהתרחש במקומות אחרים, ולהכניסם למרחב חברתי משותף, שהוא דבר שונה לגמרי ממרחב טריטוריאלי. כך, אם בעבר אם הייתי רוצה להתכתב עם מישהו בחו"ל – הייתי שולחת מכתב באונייה וזה היה לוקח חודש, זה היה יותר יקר וזה היה קורה פעם ב.. כיום בלחיצת כפתור אני יכולה להתכתב עם אנשים ואני יכולה לעשות את זה על בסיס יומיומי ובאופן אינטנסיבי הרבה יותר. הטכנולוגיה השתפרה, המחירים הוזלו ואני יכולה לעשות את כל הדברים האלה הרבה יותר בקלות, בזול ובאינטנסיביות מבעבר. |
| חדירה הדדית גוברת | עד כמה תרבויות שרחוקות אחת מהשניה משפיעות אחת על השניה ברמה מקומית ובעצם מייצרות שינוי. ז"א תרבות אחת חודרת לאחרת ויוצרת בה שינוי ומגבירה את הרב גוניות שבה ומייצרת משהו אחר. גם זה קשור ותלוי בגורמים הנוספים. ככל שאנשים יכולים להגיע למגע עם תרבויות שהיו רחוקות קודם לכן ועושים את זה באינטנסיביות רבה יותר מבעבר אז כך הן משפיעות יותר זה על זו. ככל שהקשרים החברתיים נמתחים, הולכת וגוברת החדירה ההדדית של נהגים כלכליים וחברתיים, והדבר יוצר מגעים ישירים בין תרבויות וחברות מרוחקות לכאורה, הן ברמה המקומית והן בזירה הגלובלית. קוקה קולה, מקדונלדס או סרטים הוליוודים, הם דוגמאות מתבקשות ליצוא של ביטויים של תרבות אחת (במקרה זה, האמריקאית) לארצות אחרות, אולם התהליך פועל גם בכיוון הנגדי. דוגמא נוספת, אם בעבר שבטים באמזונס היו יכולים להישאר עלומי שם לנצח, אז כיום בזכות הטכנולוגיה, הקפיטליזם ואינטרסים כלכליים שונים – מרגע שהאדם הלבן מגיע לאותם אזורים וברגע שמתחילים זרמים של תיירים ויזמים כלכליים אז התרבות המקומית חודרת ומושפעת. |
| תשתית גלובלית | הסדרים מוסדיים רשמיים או לא רשמיים שנדרשים לפעילותם של הרשתות הגלובליות. כלומר, כדי שגלובליזציה תתרחש צריך תשתית. כדי שתופעות כמו הגירה, תיירות, שיווק ושינוע של מוצרים ע"פ הגלובוס, צריך הסדרים. קשרי גומלין החוצים את גבולותיהן של מדינות הלאום, פועלים מחוץ למערכות הבקרה והפיקוח של כל מדינה ומדינה. הגלובליות של קשרים כאלה מתבטאת לא רק באופן פעולתם, אלא גם בתשתית המוסדית שלהם. טכנולוגיות מידע ותקשורת מספקות את התשתית לאינטראקציות שעליהן נשענת צמיחתם של השווקים העולמיים. על פי טענה זו, מדינות הלאום מוצאות את עצמן נתונות לחסדיהם של השווקים הללו, שהם בעלי השפעות מבניות חזקות, המטילות מגבלות חמורות על סוגי המדיניות שכל מדינה חופשית להנהיג. לדוגמא, בנושא המהגרים – יש קבוצות שלמות שעוסקות בהסדרים חוקיים שמאפשרים את המעבר של מהגרים בצורה חוקית ומסדירים את הזכויות של אותם עובדים. יש הסדרים להשלכת פסולת גרעינית ברחבי העולם, יש תקנות תעופה – אי אפשר לכל מדינה יהיו תקנות תעופה משל עצמה כי אז לא יהיה אפשר לטוס ממדינה למדינה – איך מטוס טס, תקני הבטיחות, כמה נוסעים מותר, כמה מטוסים מותר שיהיו על המסלול וכו' – נהלים שצריכים להיות מיושרים דרך המדינות השונות. |
| גלובליסטים | הגלובליסטים רואים את תהליך הגלובליזציה כתהליך התפתחותי ממשי ומוחשי בלתי נמנע, שלא ניתן לעמוד בדרכו או להשפיע עליו השפעה של ממש באמצעות התערבות אנושית ולא באמצעות מוסדות פוליטים מסורתיים כגון מדינת לאום. תרבויות, כלכלות ומערכות פוליטיות של מדינות נבלעות ברשתות של זרמים גלובליים. הזרמים הללו גורעים מייחודן, מעצמאותן ומריבונותן של המדינות ויוצרים תרבות וכלכלה גלובליות והומגניות יותר. הגלובליסיטים נחלקים לשני זרמים עיקריים: הגלובליסטים האופטימיים: רואים את התהליך בברכה, שמים דגש על היתרונות, כמו איכות החיים, פיתוח אנשים, ושיתוף פעולה בין תרבויות. הם מדגישים כי יש בכוחם של הקשרים החברתיים הנמתחים לשפר את איכות ורמת החיים, ליצור קרבה בין בני אדם ולתרום בכך לשיתוף בין תרבויות ולהבנה בין מדינות ברחבי העולם – תהליך שיהפוך את כולם לאזרחי העולם, ולשותפים בתהליכים אוניברסליים.
הגלובליסטים הפסימיים: רואים את התהליך על השלכותיו השליליות, את הכרסום בזהויות ובריבונויות הלאומיות ומצביעים על ההתפלגות הבלתי אחידה של תוצאות הגלובליזציה. הם מדגישים את הדומיננטיות של האינטרסים הכלכליים והפוליטיים המרכזיים. העולם הופך להיות בעיניהם חד גוני והומוגני ומונע ע"י המדינות החזקות, המעצמות האימפריאליסטיות. |
| טרדיציונ – ליסטים | הטרדיציונליסטים מטילים ספק בקיומה של הגלובליזציה. הם טוענים כי לכל הפחות יש הפרזה בחשיבות המיוחסת לגלובליזציה כשלב חדש. הם מאמינים שמרבית הפעילות הכלכלית והחברתית היא אזורית ולא גלובלית וסבורים שלמדינות הלאום עדיין יש תפקיד נכבד. לדבריהם ישנה הפרזה בחשיבות הגלובליזציה במובן הזה שקשרים מסחריים היו תמיד, והתופעה שאנו עדים לה איננה אלא המשכם והתפתחותם של קשרי המסחר העולמיים הקודמים. ע"פ הטרדיציונליסטים, למדינת הלאום יש עדיין תפקיד משמעותי – הם מאמינים שמרבית הפעילות הכלכלית והחברתית היא עדיין אזורית בעיקרה, ולא גלובלית ממש ומציינים שדווקא הרגיונליזציה ולא הגלובליזציה נהייתה חשובה יותר. לפיהם, למדינות הלאום נותר עדיין מרחב תמרון גדול הרבה יותר מכפי שהגלובליסטים מוכנים להודות, המדינות נהנות מעצמאות יחסית ומסוגלות להשפיע במידה ניכרת על קביעת סדר העדיפויות הכלכלי והפוליטי שלהם ולהגן על מערכות הרווחה שבהן. |
| טרנספורמ – ציונליסטים | הטרנפורמציונליסטים מאמינים כי הגלובליזציה מציינת שינוי של ממש אולם מפקפקים בכך שהשפעותיה בלתי נמנעות. הם טוענים שעדיין יש מרחב ניכר לפעילות של מדינות, גורמים מקומיים ואחרים. על פי השקפה זו, תוצאותיהן של האינטראקציות הכלל-עולמיות העכשוויות הן מורכבות, מגוונות ובלתי צפויות. יתרה מזו, השפעותיהן אינן אחידות והן מצדיקות מחקר והתייחסות רציניים. גישה זו ממוקמת בין שתי הגישות הקודמות. לטענתה קיים תהליך שמשפיע על המדינות עצמן ושהפתרונות ככל הנראה יתבססו על יצירת מבנים חדשים ומתקדמים של שילוב בין סמכויות המדינה והתאגידים הבינלאומיים, להטלת אחריות באמצעים דמוקרטיים ועל מערכת פיקוח כלל-עולמית. |
| אימפריאליזם תרבותי | תהליך שבמסגרתו מוצרי תרבות זורמים מארה"ב וממדינות המערב אל שאר העולם ומחדירים את ערכיהן למדינות הקולטות. תהליך המכשיר את הקרקע ליבוא מוצרים מערביים נוספים. שייך לתאוריה: גלובליסטים פסימיים. |
| שידור ציבורי | מערכת שידור כלל – ארצית, שהכל יכולים להנות משירותיה והיא פועלת במנותק מאינטרסים ממשלתיים ומסחריים. |
| מרחב ציבורי | מרחב לדיון ציבורי בענייני מדינה ומדיניות, הפטור מפיקוח ממשלתי או מוסדי. לדוגמא, האינטרנט ע"פ הגלובליסטים האופטימיים מאפשרת פלטפורמה חשובה זו. |
| הסרת הפיקוח | מדיניות שמטרתה לצמצם את המגבלות המוטלות על השוק החופשי מטעם המדינה – מגבלות שנוצרו כדי לשרת את האינטרס הציבורי או הלאומי. זאת בטענה כי טובתו של האינטרס הציבורי מחייבת לאפשר למוכרים ולצרכנים לפעול ע"פ ראות עיניהם. |
| פענוח | התהליך שבו המשתמשים או הצרכנים מעניקים משמעות לטקסטים תרבותיים. לדוגמא, אנשים מפרשים באופן פעיל את תוכניות הטלויזיה בתהליך מורכב, שאליו הם ניגשים מצוידים בנטיות ובמשאבים התרבותיים שלהם. |
| הצפנה | התהליך שבו כוונות היוצרים מוחדרות לטקסטים תרבותיים ומיוצגות בהם. |
| דטרמיניזם טכנולוגי | ההנחה הרווחת שאופי החברה נקבע ע"י הטכנולוגיה בשלטת בה. למשל, חברה של ציידים-לקטים, המהפכה התעשייתית או שהמחשבים והטלקומוניקציה יוצרים את "חברת המידע". ע"פ גישה זו, הטכנולוגיה נתפסת ככוח המניע את ההיסטוריה. |
| ליברליזם כלכלי * | הגישה שהפתרון המועדף לבעיות כלכליות הוא הנהגת שוק תחרותי. חסידי הליברליזם הכלכלי המסורתי מדגישים את הצורך למתן את חופש הפרט, המאפיין את השוק, באמצעות אספקה ציבורית של תשתיות ושירותים משותפים, מסגרת חוקית ואפילו הגבלות חוקיות על פעילותם החופשית של השווקים. חסידי הניאו-ליברליזם הכלכלי העכשווי נחרצים יותר בהגנתם על שיטת השוק ומעוניינים בהרחבתה ובהחלתה על תשתיות ושירותים רבים, שהיו עד כה באחריות הציבור. * הרחבה לכרך ג', פרק 3, ע"מ 131. |
| ניאו-מרקסיזם | התפיסה שהקפיטליזם עודנו שיטה נצלנית, המגלמת את הקונפליקט המעמדי בין בעלי ההון המנצלים לבין העובדים המנוצלים. |
| השתלבות | מונח המציין את הדפוסים המורכבים של תלות הדדית ואינטגרציה בין כלכלות הלאום. |
| דחיקה לשוליים | תהליך המבליט את אי-השוויון בהתפתחות הכלכלה ומתבטא בכך ששחקנים כלכליים מסוימים נדחקים אל מחוץ למרכז הפעילות הכלכלית לעמדות משניות ונחותות בשוליים. |
| תנועות הון | סכום ההון העובר ממדינה אחת לאחרת בתקופת זמן קבועה, כגון שנה. לעיתים מציינים זאת במונח "השקעה בינלאומית". לדוגמא, תנועות ההון מאפשרות לחברות להקים חלקים מרשתות הייצור שלהן בארצות זרות, ואח"כ ליצור אינטגרציה ביניהם. |
| בסיס הזהב | משטר בסיס הזהב שרר משנת 1870 בערך ועד 1913, ערב מלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה הוצמד ערכם של המטבעות העיקריים בעולם למחירי הזהב. באמצעות ההצמדה הזו, נשמרו ערכיהם ללא שינוי, והתקיימה מערת של שערי חליפין קבועים. |
| ערך מוסף | סכום הערך המוסף למוצרים בכל שלב משלבי הייצור. כשמצרפים את כל הסכומים הללו, מתקבל מדד לעלייה נטו בערך הפריון של התעשייה, של מגזר או של המשק כולו. לדוגמא, אחת הדרכים למדוד את ההכנסה הלאומית (תמ"ג) היא לחשב את הערך המוסף לסחורות. |
| קרן המטבע הבינלאומית | קרן זו, הממוקמת בוושינגטון, היא אחד הארגונים הבינלאומיים העיקריים המפקחים על כלכלת העולם. תפקידה העיקרי הוא להעניק הלוואות לטווח קצר למדינות הנקלעות לקשיים במאזן התשלומים שלהן. בשנים האחרונות היא העניקה גם הלוואות לטווח ארוך יותר. |
| השקעות חוץ | זרמי השקעות החוץ הישירות הנכנסות למדינה מסוימת במשך שנה אחת. |
| שבע המדינות המתועשות המובילות | ארגון כלכלי בינלאומי. קבוצה זו מכונה גם "מועדון המדינות המתועשות" ונכללות בה (בסדר יורד): ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה וקנדה. מדינות אלה יחד מיצגות כ 65% מהכלכלה העולמית כולה. הארגון דן באמצעות כינוסים במגוון נושאים רחב. בעבר גם רוסיה הייתה כלולה בקבוצה זו ושמה של הקבוצה היה "ג'י 8" ולא "ג'י 7". |
| מלאי השקעות החוץ | מלאי השקעות החוץ הישירות הינו מלאי ההשקעות המציין את הסכום המצטבר של השקעות חוץ ישירות מן העבר הנמצא במדינה כלשהי. זרמי (תנועות) ההשקעות החוץ הישירות מציינים את הסכומים החוצים את גבולותיה של מדינה כלשהי בשנה נתונה. |
| מדינות שתיעושן החל לאחרונה | קבוצת מדינות שהיקף הפעילות התעשייתית בהן עלה במידה ניכרת במהלך שנות ה80 וה90 של המאה העשרים. קבוצה זו כוללת מדינות כמו מקסיקו, סינגפור, טיוואן, תאילנד ומלזיה. תופעה זו נוצרה בין היתר בשל העתקת פעילות תעשייתית ממדינות הצפון לדרום. |
| השיטה הווסטפלית | ארגון האנושות במדינות לאום ריבוניות, שלכל אחת מהן טריטוריה מוגדרת משל עצמה. שיטה זו ממשיכה לבוא לידי ביטוי בפעילותן השגרתי של מדינות, מניהול דיפלומטיה בין לאומית ועד בדיקות דרכונים ברכבות החוצות גבולות מדיניים. |
| בינאום | תהליך התאמת מוצר / שירות כך שיוכלו להיקלט ולהתקבל במדינות אחרות ביתר קלות. |
| פוליטיקה על-לאומית | הגלובליזציה, כתוצאה מריבוי הקשרים, הרשתות והארגונים המחברים בין בני אדם, עסקים וקהילות מעבר לגבולות הלאום, מזרזת ומעודדת תהליך של הפיכת הפוליטיקה לעל-לאומית, כלומר לפעילות החוצה חברות או חורגת מתחומיהן. |
| חברה אזרחית על-לאומית | פעילויותיהם המשותפות של כל הארגונים הלא ממשלתיים בתחום הפוליטיקה הכלל-עולמית. לדוגמא, לשכת המסחר הבינלאומית, הכנסייה הקתולית, רשתות לקידום רעיונות (כמו תנועת הנשים) וקבוצות אזרחים, כל אלו ממלאים תפקיד בולט בגיוס, ארגון ובמימוש של עוצמה עממית בתהליך חוצה גבולות. |
| פוליארכיה | מערכת מפוצלת של עוצמה ושלטון. לדוגמא, תשתית הממשל הגלובלי – אין לה מוקד סמכות אחד ויחיד, שכן היא תלויה בשת"פ בין שורה ארוכה של גורמים – ממדינות וארגונים ממשלתיים ועד תאגידים בינלאומיים, הצריכים להסכים על כללים, נורמות וקווי מדיניות. |
| קהילות של שותפות גורל | קבוצות חברתיות או קולקטיבים בעלי ייעוד משותף או תחושת סולידריות. |
| ממשל הגמוני | מצב שבו המעצמה או המעצמות הגדולות מנהלות את העולם. למשל, ע"פ הטרדיציונליסטים, ניהול המשבר במזרח אסיה ע"י ארה"ב היא דוגמא לכך. |
| קוסמוקרטיה | אליטה קפיטליסטית כלל-עולמית, מורכבת מפוליטיקאים, שרי אוצר, ראשי בנקים וכו'. |
| סיכונים מערכתיים | סכנות ואיומים קולקטיביים הנובעים מפעילויות כלל – עולמיות או אזוריות. למשל, הסכנה להתמוטטות פיננסית עולמית שנוצרה עקב אירועי המשבר במזרח אסיה. |
| חברת סיכון | חברה המנסה לאזן בין הקדמה לבין השתלטות על הסכנות שהיא מביאה עמה. בחברת סיכון, היבטים רבים של החיים החברתיים סופם להתנהל ע"י מומחים, גופים ייעודיים וכו'. |
| קהילה אפיסטמית | רשת על לאומית של מומחים, קהילה המבוססת על ידע או מומחיות. קהילות כאלו מנתקות את הסוגיות שבטיפולן מן הממד הפוליטי, כך לדוגמא, איראן וארה"ב יכולות לשתף פעולה ב"מלחמה" נגד הסמים הלא חוקיים, אל עף היחסים הדיפלומטיים הרעועים ביניהם. |
| הטררכיה | שיטה שבה הסמכות המדינית נחלקת בין שכבות ממשל שונות, וגופים רבים חולקים ביניהם את מלאכת הממשל. הסדר העולמי הנוכחי יכול להיתפס כהטררכיה. |
| מדינה רפלקסיבית | מדינת רשתות. ממשל באמצעות כינון העוצמה מחדש ותיאום אסטרטגי של משאבים ורשתות עוצמה בכל הרמות, מן הרמה העולמית ועד לרמה המקומית. בהקשר זה מתקבל לדבר על שינוי או על היערכות מחדש של עוצמת המדינה מאשר על שחיקתה. |
| ידע אובייקטיבי | ידע שאיננו תלוי כלל בזהותו המקרית של מי שגילה אותו. |
| ידע סובייקטיבי | ידע התלוי בניסיונו האישי של אדם אחד. לדוגמא, במסגרת ה"אגודה המלכותית", ידע סובייקטיבי נתפס כמוצק פחות מידע אובייקטיבי, משום שלא זכה לאישורה של הקהילה. |
| מדע | מכלול של שיטות המספקות לכאורה אמצעי ליצירת ידע אובייקטיבי ומהימן על העולם. |
| הוכחה | טיעון המראה באופן משכנע מאוד, שדבר מה הוא נכון, לפחות מעבר לכל ספק סביר. |
| חוקים מדעיים | אמיתות על העולם. חוקים מדעיים מתיימרים להיות מדויקים ומהימנים. חוק מדעי לעולם אינו מופר, אלא אם הוא שגוי או שאיננו קיים. לחוקים מדעיים אין יוצא מן הכלל. |
| סמיות כפולה | מאפיין של ניסויים שהמשתתפים בהם אינם מודעים למטרה האמיתית של הניסוי ואף לא לתאוריה המונחת ביסודו. מונח המציין שהנוגעים בדבר, בייחוד הרופאים והמטופלים, אינם יודעים אם הם מקבלים תכשיר אמיתי או פלסבו. |
| אפקט הפלסבו | אנשים המאמינים כי התכשיר שניתן להם מתאים לטיפול במחלתם נוטים לחוש שיפור במצבם, גם אם אין לכך הסבר מדעי. כדי לדעת אם התכשיר אכן פועל, יש להשוות אותו לפלסבו חסר השפעה (חומר הדומה בצורתו החיצונית לתכשיר האמיתי אך הינו צפוי שלא להשפיע). רק במידה והוא פועל טוב יותר מהפלסבו, אפשר להניח שהוא הגורם לשיפור. |
| הטיה בפרסומים | תופעה של סילוף הראיות כתוצאה מן הנהלים המשמשים לבחירת החומר לפרסום. לדוגמא, קיימת בד"כ הטיה קלה לטובת פרסום דו"חות על ניסויים שהתגלו בהם ממצאים חיוביים. |
| נאורות | תנועה אינטלקטואלית שנודעה גם בשם "עידן התבונה" והתקיימה לאורך המאה השבע עשרה והשמונה עשרה. אנשיה האמינו כי בני אדם רציונליים וטובים מיסודם, וכי ידע צריך לשאוב את תוקפו מן התבונה בלבד ולא מן המסורת או הדת. יש הטוענים שמתקופה זו ואילך תפס המדע (המבוסס על ידע אמפירי רציונלי) את מקום הדת כמקור עיקרי לידע. |
| שיטת האינדוקציה | שיטת האינדוקציה של בייקון מאפשרת להגיע למסקנה מהימנה באמצעות איסוף נתונים על העולם החומרי וחזרה על אותם ניסויים פעמים אחדות. אם מתקבלות תמיד תוצאות זהות, אז הרי אפשר לסמוך על המסקנות. שייך לתאוריה: פרנסיס בייקון. |
| אימות והפרכה | בדיקת תאוריות במטרה להיווכח אם הן נכונות (אימות) או שגויות (הפרכה). לדוגמא, ע"פ פופר, המשימה המוטלת על מדענים היא לתכנן ניסויים שיפריכו את השערותיהם במקום לנסות להוכיח אותן, על מנת להוכיח שהטענה נכונה בכל הנסיבות. שייך לתאוריה: פופר. |
| פרדיגמה | מכלול של הנחות, שיטות וחוקים המקובלים בקרב קהילה מדעית גדולה למדיי, וקובעים את הסטנדרטים של המחקרים המדעיים בתקופה. לדוגמא, ע"פ תומס קון, תאוריות או פרדיגמות חדשות תופסות לעיתים קרובות את מקומן של הישנות, לא רק מפני שאלו עולות על הקודמות ביכולת ההסבר שלהן, כי אם גם מפני שהאירועים המתרחשים בחברה בתקופות כאלו עושים את הפרדיגמות החדשות לקבילות יותר. שייך לתאוריה: תומס קון. |
| שיח | מכלול של רעיונות, אמירות ונהגים המשמשים אמצעי לייצוג ידע מסוג מסוים. שיח הוא מסגרת המאפשרת לומר דברים מסוימים, אבל גם מגבילה את מה שניתן לומר. דוגמאות למונחים שנוצרי מתוך השיח הרפואי: "מוות בעריסה", "עייפות כרונית". |
| פרקטיקה | עיסוק במקצוע חופשי, ייעוד או שליחות, וע"פ רוב היא מחייבת את העוסקים בה לציית לשורה של מוסכמות וכללים. לדוגמא, המדע והרפואה הם סוגים של פרקטיקה. |
| מסורת | ידע שהסמכות המיוחסת לו נובעת מעתיקותו, אין עוררין על תקפותו. לדוגמא, הידע הרפואי היה נחשב למסורת שהיא נחלתם של גברים בלבד ע"י הנחלת הידע ממומחה לשוליה. |
| תהליך חילון | מונח המתאר את תהליך שקיעתם של האמונה והפולחן הדתי בחברה בת זממנו. |
| תזת החילון | הטיעון לפיו מתחרש בחברה תהליך חילון. טיעון זה שנוי במחלוקת במדעי החברה. |
| פונדמנטליזם | תנועה הקוראת לחזרה לכתבי הקודש המקוריים כמקור הסמכות של התגלות האמונה הדתית. בד"כ מציגים אותה כניגודן של השקפות ליברליות ומייחסים אותה לתנועות חברתיות ופוליטיות ולא רק דתיות. למשל, הם מאמינים כי סיפור בראשית על בריאת העולם בשישה ימים הוא נכון כלשונו ודוחים את תיאוריית האבולוציה של דרווין. |
| קודש | ממד של החוויה האנושית הנודע למה שמובדל ומופרד משגרת היומיום. |
| חול | השגרה והמנהגים הרגילים של חיי היומיום. |
| הגדרה סובסטנטיבית | הגדרה העוסקת בתוכני הדת ומאפיינת אותם. הגדרה זו של הדת מנסה לקבוע את מהותה – למשל אמונות ומנהגים המתייחסים לעל טבעי. |
| הגדרה פונקציונאלית | הגדרה המתמקדת בצרכים שהדת משרתת בחברה. הגדרה זו של הדת מעוניינת במה שהדת עושה ומספקת – למשל, מספקת תשובות לשאלות שבלעדיה היו נותרות חסרות מענה, מאגדת בני אדם באמצעות מחויבות יסודית משותפת וכו'. |
| השקפה פנומנולוגית | פיתוחה הסוציולוגי של גישה פילוסופית המתמקדת בחוויותיהם של בני אדם, כפי שהן נתפסות בתודעתם ובאופן שבו הם מפרשים את העולם, כלומר משמעות העולם בעיניהם. לדוגמא, בעיניהם אמונות וידע לא מדעיים נחוצים כדי להעניק משמעות לאירועים חסר פשר. |
| גישה פוזיטיביסטית | גישה המבוססת על תצפית ומתיימרת להיות פטורה מתפיסות סובייקטיביות. גישה זו מבוססת על ההנחה שהדרך היחידה לגלות דברים על העולם ועל בני אדם ויחסים חברתיים היא לצפות בהתנהגותם של בני האדם. עולה בקנה אחד עם מדעי הטבע המודרניים. |
| גישות פרשניות | גישות המנסות להבין את המשמעויות שני אדם מייחסים לפעולותיהם. גישות אלו מסיטות את הדגש מתצפית להבנה, מייחסות משקל רב יותר לחופש הפעולה של הפרט. |
| פזורה | אנשים החיים מחוץ לארץ מוצאם. לדוגמא, אפריקאים או יהודים הפזורים בעולם. |
| עיקרון אמצעי הזהירות | במקום להניח שמותר לבצע כל שינוי המועיל לחברה אלא אם יש לו השלכות בלתי נסבלות על הסביבה, עיקרון אמצעי הזהירות קובע שיש להוכיח כי לשינויים המוצעים אין השלכות כאלה כלל. עיקרון זה מקביל לשינוי נטל ההוכחה ל"אשם כל עוד לא הוכח אחרת". |
| נכסים גלובליים משותפים | ביטוי זה מציין את המשאבים שכל המדינות יכולות להשתמש בהם, אך אינם בבעלותה ובשליטתה של מדינה אחת או קבוצת מדינות כלשהי. למשל, המשאבים הגנטיים של העולם. יש הטוענים כי משאים מסוימים הנמצאים בבעלותה ובשליטתה של קבוצת מדינות מוגדרת (למשל יערות הגשם) צריכים להיות רכוש הכלל. |
| רציונליות אנסטרומנטלית | ביטוי שטבע הסוציולוג מקס ובר, ופירושו חיפוש האמצעי הטוב או היעיל ביותר להשגת מטרה מסוימת. להתייחס לדבר מה התייחסות אינסטרומנטלית, פירושו להתייחס אליו באופן רציונלי כאמצעי גרידא, בלי לראות בו מטרה בפני עצמה. למשל, בהכללה, האידיאולוגיות הפוליטיות מתייחסות לטבע (למעט לבני האדם) התייחסות אינסטרומנטלית. |
| אקולוגיזם | מכלול מורכב של רעיונות החותרים להציב במרכז חשיבתנו את היחסים בין בני האדם לשאר הסביבה הטבעית. מכונה לעיתים קרובות "חשיבה ירוקה". |
| גישה אנטרופו – צנטרית | מונח משמעותו המילולית "גישה המעמידה את האדם במרכז". אפשר לפרש אותו במובן קוסמולוגי – הרעיון שבני האדם ניצבים במרכז העולם או היקום, או לפרש כעמדה מוסרית או פוליטית, כלומר השקפת עולם השוקלת כל עניין מנקודת מבטם של בני האדם. |
| גישה ביוצנטרית | גישה המעמידה במרכז את העולם החי והצומח. בניגוד לגידה האנתרופוצנטרית, גישה זו פירושה להסתכל על העולם מנקודת מבטם של כל היצורים החיים. |
| גישה אקוצנטרית | גישה זו מנוגדת אף היא לגישה האנתרופוצנטרית, אלא שהיא מייצגת את נקודת המבט של הסביבה בשלמותה, לרבות החי הצומח והדומם. |
| גישה אנדרוצנטרית | תפיסה הנשלטת ע"י האינטרסים של הגברים ודוחקת לשוליים או מטשטשת את האינטרסים של הנשים. לדוגמא, ע"פ תפיסה זו, ההוגים האקו-פמיניסטיים טענו שערכי הטיפול והדאגה האופיניים לנשים, להבדיל מערכי הכוח והשליטה הגבריים, משמשים דגם מתאים יותר לכבוד כלפי הטבע ודאגה לסביבה. שייך לתאוריה: אקו-פמיניזם. |
| אופ"ק | ארגון המדינות המייצאות נפט, הנשלט ע"י מדינות מתפתחות. |
| שיטת ברטון וודס | שיטה של שערי חליפין קבועים ותנועות הון מווסתות, שהנהיגו ארצות הברית ובעלות בריתה לאחר מלחמת העולם שנייה. שיטה שקרסה בשנות השבעים. |
| מודרניות | במונחים סוציולוגיים, מודרניות מציינת חברות המתאפיינות במקבץ של מוסדות ומנהגים – מדינת לאום, טכנולוגיה תעשייתית ומדע, ביורוקרטיה רציונלית – המבדילים אותן בבירור מחברות חקלאיות קדם-מודרניות. מתאר את מכלול המוסדות והמנהגים שהופיעו במערב מן המאה השמונה עשרה ואילך ומובדלות באופן מהותי מן הארצות הקדם-מודרניות. |
| פתרונות סכום חיובי / סכום שלילי | פתרונות סכום חיובי מציינים מצבים שבהם כיוון פעולה מסוים מעניק רווחים או יתרונות לכל הצדדים המשתתפים. פתרונות סכום שלילי מסיבים הפסדים או נזקים לכל הצדדים. |