מהו שורטסקוויז?
שורטסקוויז (Short Squeeze, מילולית לחץ שורטים) הוא תופעה בשווקים הפיננסיים שבה עלייה חדה במחיר של נכס – כמו מניה, מט"ח, סחורה או מדד – נגרמת כתוצאה מלחץ שנוצר על משקיעים שמכרו את הנכס בחסר (שורט), ונאלצים לקנות אותו חזרה במהירות, כדי לצמצם את הפסדם. התוצאה היא גל של רכישות כפויות שדוחפות את מחיר הנכס עוד יותר למעלה. כדי להבין מה זה שורטסקוויז, חשוב להבין תחילה מהו שורט (מכירה בחסר).
מהי מכירה בחסר (Short Selling)?
מכירה בחסר היא אסטרטגיה שבה משקיע מהמר על ירידה במחיר של נכס פיננסי. בניגוד להשקעה רגילה – שבה קונים נכס בתקווה שמחירו יעלה – במכירה בחסר המשקיע שואל את הנכס (למשל, מניה) מבעליו באמצעות ברוקר, מוכר אותו מיד במחיר השוק הנוכחי, ובשלב מאוחר יותר קונה אותו חזרה כדי להחזיר אותו למלווה.
מטרת המשקיע היא לקנות את הנכס בחזרה במחיר נמוך יותר מזה שבו מכר אותו, וכך להרוויח את ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה.
למשל: נניח שמשקיע מוכר בחסר נכס פיננסי ששווה כעת 100 ש"ח. הוא מקבל 100 ש"ח במזומן, אבל הוא עדיין חייב את הנכס. אם מחיר הנכס ירד ל־70 ש"ח בעתיד, הוא יוכל לקנות אותו בחזרה, להחזיר אותו למי שהלווה לו, ולשמור את ההפרש של 30 ש"ח כרווח.
לעומת זאת, אם מחיר הנכס יעלה – למשל ל־120 ש"ח – הוא עדיין יהיה חייב לרכוש אותו ולהחזירו, אך כעת הקנייה תעלה לו יותר ממה שקיבל במכירה. במקרה כזה, הוא ייאלץ לשלם 120 ש"ח כדי לקנות נכס שהוא מכר תמורת 100 ש"ח בלבד, ובכך יספוג הפסד של 20 ש"ח.
ההפסד של פוזיציית שורט אינו מוגבל – ככל שמחיר הנכס ימשיך לעלות, כך ההפסד ימשיך לגדול, תיאורטית עד אינסוף. זו נקודת תורפה מרכזית של אסטרטגיית השורט.
כיצד נוצר שורטסקוויז?
שורטסקוויז מתרחש כאשר יש מספר משמעותי של משקיעים שמחזיקים בפוזיציות שורט על נכס מסוים, והמחיר של אותו נכס מתחיל לעלות – לעיתים באופן מפתיע או בניגוד לציפיות. כשהמחיר עולה, אותם משקיעים מתחילים להפסיד כסף. בשלב מסוים, חלק מהם יבחרו "לחתוך הפסדים" ולסגור את הפוזיציה – כלומר, לקנות את הנכס בחזרה כדי להחזירו ולסיים את ההתחייבות שלהם.
הקנייה הזו מייצרת ביקוש נוסף לנכס, והביקוש הזה תורם לעליית מחיר נוספת. משקיעים אחרים שמחזיקים גם הם בשורט רואים את עליית המחיר המתגברת, ומבינים שכל עיכוב עלול להוביל להפסדים כבדים יותר. גם הם ממהרים לקנות את הנכס ולסגור את הפוזיציה, מה שמוביל לעוד עלייה במחיר.
כך נוצר מעגל שמזין את עצמו: ככל שיותר שורטיסטים ממהרים לקנות את הנכס כדי לסגור פוזיציות, כך המחיר עולה, מה שמאלץ עוד משקיעים להצטרף לרכישות. הרכישות הכפויות האלה הן שמפעילות את הלחץ – "הסחיטה" – שמאפיינת את שורטסקוויז.
חשוב להדגיש: הקנייה כאן לא נובעת מאמונה שערכו של הנכס אמור לעלות, אלא מתוך כורח טכני – המשקיעים מוכרחים לרכוש אותו כדי להימנע מהפסד נוסף או לעמוד בדרישות ביטחונות מצד הברוקר (Margin Call).
דוגמה תיאורטית
נניח שנכס פיננסי נסחר במחיר של 50 ש"ח, ורבים סבורים שמחירו גבוה מדי – ולכן מוכרים אותו בחסר. בשלב מסוים, מחיר הנכס דווקא מתחיל לעלות – עקב פרסום מידע חיובי, שינוי מגמה או פעילות מרוכזת של קונים. המחיר עולה ל־55, ל־60, ואפילו ל־70 ש"ח. אותם משקיעים שמכרו את הנכס במחיר של 50 ש"ח מוצאים את עצמם כעת מול פוזיציה שמפסידה להם כסף – והם יודעים שבמוקדם או במאוחר ייאלצו לקנות את הנכס חזרה.
חלקם פועלים בשלב זה, קונים את הנכס ומביאים בכך לעלייה נוספת במחיר. ככל שהמחיר ממשיך לטפס, משקיעים נוספים נלחצים ומצטרפים לגל הרכישות, מתוך ניסיון להקטין את ההפסד ככל האפשר. כך נוצר רצף מהיר של רכישות כפויות – וזהו שורטסקוויז.
לסיכום
שורטסקוויז הוא מצב שבו עליית מחיר של נכס מתרחשת במהירות ובעוצמה, לא בהכרח בגלל שינוי אמיתי בשווי הכלכלי שלו, אלא בשל לחץ טכני שנובע ממשקיעים שמכרו אותו בחסר ונאלצים כעת לקנות אותו חזרה כדי לסגור את הפוזיציה. ככל שיותר מהם עושים זאת, הביקוש גובר, המחיר מטפס, והסחיטה נמשכת.
התוצאה עשויה להיות תנודתיות גבוהה, קפיצה חדה במחיר, ולעיתים גם תנועה לא רציונלית בשוק בטווח הקצר.
המחשה גרפית של שלבי שורטסקוויז
שלבי שורטסקוויז
המשקיע שואל נכס פיננסי (כמו מניה) ומוכר אותו במחיר השוק, מתוך הנחה שהמחיר ירד.
דוגמא היסטורית: שורטסקוויז במניית GameStop – ינואר 2021
בשנת 2021 התחולל אחד השורטסקוויזים הדרמטיים ביותר בתולדות שוק ההון, סביב מניית GameStop – רשת חנויות אמריקאית למשחקי וידאו וקונסולות. בשנים שקדמו לאירוע, החברה התמודדה עם ירידה מתמשכת בפעילות. חלק ניכר מהצרכנים עבר לרכוש משחקים בצורה דיגיטלית, והמודל העסקי של GameStop, שהתבסס על חנויות פיזיות, הלך ואיבד רלוונטיות. כתוצאה מכך, רבים בשוק ציפו לירידה מתמשכת במחיר המניה, וחלק מהמשקיעים — בעיקר קרנות גידור — ביצעו עליה מכירה בחסר (Short Selling).
בראש קבוצת השורטיסטים הבולטים עמדה קרן בשם Melvin Capital, שהחזיקה פוזיציית שורט גדולה במיוחד על מניית GameStop. בשלב מסוים, למעלה ממאה אחוז מהמניות הזמינות למסחר היו בשורט — מצב נדיר שמעיד על הימור קיצוני של השוק נגד המניה.
במקביל לכך, קהילת משקיעים פרטיים בפורום Reddit בשם WallStreetBets שמה לב לגודל הפוזיציה השלילית על GameStop. המשתתפים בפורום זיהו הזדמנות: אם יצליחו לדחוף את המחיר כלפי מעלה, הם יוכלו לגרום לשורטיסטים להילחץ, לקנות את המניה חזרה (כדי לסגור את השורט), ובכך להפעיל שורטסקוויז – כלומר, רצף של קניות כפויות שיגרום לעלייה חדה נוספת במחיר.
מה שהתחיל כתופעה שולית בפורום אינטרנט הפך תוך ימים אחדים למבצע מתואם — גם אם לא פורמלית — של רכישת מניית GameStop. אלפי משקיעים קטנים, חלקם ללא ניסיון משמעותי, הצטרפו לרכישה והובילו לביקוש גובר. המניה, שנסחרה בתחילת ינואר 2021 סביב 17 דולר, החלה לזנק. בתוך שבועות בודדים היא הגיעה לשיא של 483 דולר — עלייה של כמעט 2800% בזמן קצר מאוד.
ההשפעה על קרנות השורט הייתה הרסנית. Melvin Capital, אחת הקרנות שהימרה על ירידת המניה, נאלצה לקבל הזרמת הון חירום מקרנות אחרות כדי להמשיך לפעול, לאחר שהפסידה מיליארדי דולרים. הקרב הפיננסי הפך במהרה למאבק תרבותי, שבו משקיעים קטנים תפסו את עצמם כלוחמים נגד מוסדות פיננסיים גדולים. הרשת געשה, התקשורת העולמית סיקרה את הסיפור בהרחבה, ובנקודה מסוימת אף הוגבל המסחר במניית GameStop על ידי פלטפורמות כמו Robinhood — מהלך שעורר סערה ציבורית וגרר דיון בקונגרס האמריקאי.
מנקודת מבט כלכלית, מדובר באירוע שהדגים באופן חד כיצד שורטסקוויז יכול להתרחש כאשר יש ריכוז גבוה של פוזיציות שורט מול שוק פתוח לפעולה הפוכה. מעבר לכך, זה היה גם רגע מכונן שבו משקיעים פרטיים, מאורגנים דרך פלטפורמה חברתית, הצליחו לערער את התחזיות וההתנהלות של שחקנים מוסדיים בשוק.