בעולם הפיננסי המודרני, נגזרים הפכו לכלי חיוני בניהול סיכונים, בהשקעות מורכבות ואף בתפעול מערכות פיננסיות בינלאומיות. נגזרים הם מכשירים פיננסיים שמבוססים על שווי של נכס אחר, כמו מניות, מדדים, שערי מטבע, סחורות או נכסים אחרים. מה שמייחד את הנגזרים הוא שהשווי שלהם "נגזר" מנכס בסיס מסוים, ולכן הם משמשים כחוזים על העתיד ולא כנכסים מוחשיים בפני עצמם.
בעשורים האחרונים חלה עלייה חדה בשימוש בנגזרים, הן בקרב משקיעים מוסדיים והן בקרב סוחרים פרטיים, בזכות היכולת שלהם לנהל סיכונים ולמנף רווחים. עם זאת, השימוש בנגזרים טומן בחובו גם מורכבות וסיכונים משמעותיים, כפי שהוכח במשברים כלכליים שונים בהם שיחקו הנגזרים תפקיד מרכזי.
מכשירים נגזרים – הגדרה
מכשירים נגזרים הם חוזים פיננסיים שמבוססים על שווי של נכס אחר, שנקרא "נכס בסיס". המשמעות היא שהערך של המכשיר הנגזר נגזר – כלומר, תלוי – בערך של אותו נכס בסיס. לדוגמה, אם יש נגזרת שמבוססת על מחיר הזהב, השווי שלה יעלה או ירד בהתאם למחיר הזהב בשוק.
בפועל, מדובר בחוזים שמגדירים התחייבות או זכות לבצע עסקה בעתיד – לקנות, למכור, להחליף או לקבל תשלום – בהתאם לתנאים הקשורים לנכס הבסיס.
מהו "נכס בסיס"?
נכס בסיס הוא כל נכס פיננסי שעליו מתבסס המכשיר הנגזר. זה יכול להיות:
- מניה (למשל: אופציה על מניית אפל)
- מדד שוק (למשל: חוזה עתידי על מדד תל אביב 35)
- שער מטבע (כמו חוזה על שער הדולר)
- סחורה (נפט, חיטה, זהב וכו')
- ריבית, אגרות חוב ואפילו מטבעות דיגיטליים
הנגזר עצמו אינו מקנה בעלות על נכס הבסיס, אלא משקף את השינוי בערכו. כלומר, ניתן להרוויח או להפסיד מהתנודות במחיר של הנכס, מבלי להחזיק בו בפועל.
סוגי נגזרים עיקריים
בעולם הפיננסי קיימים כמה סוגים עיקריים של נגזרים, שכל אחד מהם מתאפיין במבנה, מטרה ורמת סיכון שונה. להלן סקירה של הסוגים המרכזיים:
1. חוזים עתידיים (Futures)
חוזה עתידי הוא הסכם מחייב בין שני צדדים לקנות או למכור נכס בסיס (כמו סחורה או מדד) בתאריך עתידי מוגדר ובמחיר שנקבע מראש.
החוזים נסחרים בבורסות מסודרות, ויש להם סטנדרטיזציה גבוהה – כלומר, פרטים כמו כמות, איכות ותאריך אספקה מוגדרים מראש.
דוגמה: חוזה עתידי על חבית נפט, עם התחייבות לרכוש אותה בעוד חודש במחיר 80 דולר.
2. אופציות (Options)
אופציה היא חוזה שמקנה לקונה זכות (אך לא חובה) לקנות או למכור נכס בסיס במחיר קבוע מראש ובתוך פרק זמן מוגדר.
ישנם שני סוגים עיקריים:
- אופציית Call – זכות לקנות את הנכס
- אופציית Put – זכות למכור את הנכס
הקונה משלם פרמיה על הזכות, והמוכר (כותב האופציה) מתחייב לממש את העסקה אם הקונה ירצה בכך.
3. חוזים ליתרה (Forwards)
בדומה לחוזים עתידיים, גם החוזים ליתרה הם הסכמים לרכוש או למכור נכס בעתיד במחיר ידוע מראש – אך הם נחתמים ישירות בין שני צדדים, ולא נסחרים בבורסות.
הם מותאמים אישית לצרכים של הצדדים (למשל: גידור מט"ח לחברה מסוימת). בגלל אופיים הלא-סטנדרטי, הם לרוב כוללים סיכון גבוה יותר של אי-קיום ההסכם.
4. חוזי החלף (Swaps)
חוזה החלף הוא הסכם בין שני צדדים להחליף ביניהם תשלומים עתידיים על בסיס נכסים או שיעורים שונים.
הנפוץ ביותר הוא Interest Rate Swap – שבו צד אחד משלם ריבית קבועה, והשני ריבית משתנה, על בסיס קרן מוסכמת.
דוגמה: בנק שמבקש להגן על עצמו משינויים בריבית ישתמש בחוזה החלף מול גוף פיננסי אחר.
סיכום
נגזרים הם מהכלים המרכזיים והמשפיעים ביותר בעולם הכלכלה ושוק ההון המודרני. הם משמשים למגוון רחב של מטרות – החל מהגנה על סיכונים, דרך תכנון פיננסי מורכב ועד לניהול השקעות מתוחכם. למרות מורכבותם, העיקרון הבסיסי העומד מאחורי נגזרים הוא פשוט: מדובר בחוזים פיננסיים שהשווי שלהם תלוי בערך של נכס אחר – נכס הבסיס.
במהלך המאמר סקרנו את סוגי הנגזרים המרכזיים – חוזים עתידיים, אופציות, חוזים ליתרה וחוזי החלף – ואת הדרכים השונות בהן נעשה בהם שימוש. ראינו כי נגזרים יכולים להיות כלים יעילים מאוד לניהול סיכונים, אך גם מסוכנים כאשר נעשה בהם שימוש ספקולטיבי, או כאשר לא מבינים את תנאיהם לעומק.
עולם הנגזרים פועל בזירות מגוונות – מבורסות מוסדרות כמו CME ו-Eurex, ועד לשווקים גמישים אך פחות מפוקחים כמו שוק ה-OTC. שני השווקים חיוניים לפעילות הכלכלית, אך דורשים זהירות והבנה מעמיקה של הסיכונים הקיימים בהם.
בסופו של דבר, הבנת עולם הנגזרים אינה רק עניין מקצועי – אלא חיונית לכל מי שמעוניין להבין כיצד פועלים שוקי ההון, כיצד מנוהלים סיכונים בקנה מידה עולמי, וכיצד כלי פיננסי אחד יכול להשפיע על מערכות כלכליות שלמות. עם הידע הנכון, נגזרים יכולים להפוך מכלים מבלבלים – לכלים רבי עוצמה.