טריאנגולציה היא שיטה במחקר שבה משלבים כמה שיטות מחקר שונות כדי לחקור את אותה תופעה, במטרה לקבל מידע מדויק, אמין ועשיר יותר. במקום להסתמך רק על דרך אחת לבדוק משהו (למשל רק ראיונות או רק שאלונים), חוקרים משתמשים בכמה דרכים שונות במקביל – כמו תצפיות, ראיונות, מסמכים, או ניתוח נתונים כמותיים – כדי להסתכל על הנושא מזוויות שונות.
המטרה של טריאנגולציה היא לאשר את הממצאים ולחזק את הביטחון שלנו בהם. אם כמה שיטות שונות מובילות לאותן מסקנות, יש סיכוי גבוה יותר שהתוצאות משקפות את המציאות ולא תוצאה מקרית או מושפעת מהטיות של שיטה מסוימת. כלומר, טריאנגולציה היא דרך לבדוק האם מה שראינו או הבנו באמת מחזיק מים, גם כשבודקים את זה בכלים שונים.
המקור של המושג הוא בכלל מעולם הניווט: כשמנסים לאתר מיקום מדויק של ספינה או מטוס, משתמשים בשלוש נקודות ייחוס שונות כדי להצטלב ולהגיע לתוצאה מדויקת. באותו אופן, במחקר – שלוש נקודות מבט שונות (או יותר) עוזרות לנו להבין טוב יותר את המיקום האמיתי של "האמת" במחקר.
לדוגמה: נניח שחוקרת רוצה לבדוק איך תלמידים מרגישים בבית הספר. אם היא תשאל רק את המורים, היא תקבל תמונה אחת. אם תצפה בעצמה במה שקורה בכיתה, זו כבר תמונה אחרת. ואם היא גם תעשה סקר לתלמידים, היא תראה מה הם חושבים בעצמם. כשמשלבים את כל שלושת המקורות האלה – זה טריאנגולציה. זו דרך לבנות תמונה הרבה יותר מלאה, ולא להסתמך על מקור מידע אחד שעלול להיות חלקי או מוטה.
לסיכום, טריאנגולציה היא דרך שעוזרת למחקר להיות אמין יותר, מדויק יותר ולשקף את המציאות בצורה עשירה ומגוונת יותר, על ידי התבוננות באותה תופעה מכמה זוויות שונות, ובדרך כלל – בכמה שיטות מחקר שונות. זו לא רק טכניקה – זו גישה שאומרת שחשוב לבדוק דברים מכמה כיוונים, במיוחד כשחוקרים תופעות מורכבות שקשורות לבני אדם, התנהגויות, רגשות או תרבויות.
סוגים של טריאנגולציה במחקר
כשמדברים על טריאנגולציה, חשוב לדעת שיש יותר מסוג אחד. לא תמיד מדובר רק בשילוב של שיטות שונות – לפעמים השילוב הוא בין מקורות מידע, בין חוקרים שונים או בין גישות תיאורטיות שונות. כל אחד מהסוגים האלו עוזר להעמיק את ההבנה של התופעה הנחקרת ולחזק את האמינות של הממצאים.
1. טריאנגולציה של שיטות (Methodological triangulation)
זה הסוג הכי מוכר והכי נפוץ. אם נתקלתם במונח טריאנגולציה – ככל הנראה הכוונה היא לסוג הזה. כאן משלבים כמה שיטות מחקר כדי לבדוק את אותה תופעה. לדוגמה: גם ראיונות (שיטה איכותנית) וגם שאלונים (שיטה כמותית). כל שיטה בוחנת את הנושא בצורה אחרת, והשילוב ביניהן עוזר להשלים את התמונה.
2. טריאנגולציה של מקורות מידע (Data source triangulation)
כאן משווים בין מקורות שונים של מידע: למשל תלמידים, מורים והורים – כל אחד מהם רואה את המציאות מזווית אחרת. גם אם שיטת המחקר זהה (למשל, שאלון), עצם זה שמדובר באנשים שונים כבר מוסיף עומק ואובייקטיביות.
3. טריאנגולציה של חוקרים (Investigator triangulation)
לפעמים כמה חוקרים מנתחים את אותם הנתונים בנפרד – במיוחד כשמדובר בנתונים פתוחים או איכותניים. כל חוקר מביא איתו פרספקטיבה שונה, וכשמשווים בין המסקנות שלהם, רואים אם יש עקביות. זה מצמצם את ההשפעה של דעות או הטיות אישיות.
4. טריאנגולציה תיאורטית (Theoretical triangulation)
כאן חוקרים מסתכלים על אותה תופעה דרך יותר מתיאוריה אחת. לדוגמה, אפשר להסביר התנהגות של בני נוער גם דרך פסיכולוגיה התפתחותית וגם דרך תיאוריה סוציולוגית של קבוצות שייכות. זה עוזר להבין את הנושא בצורה עמוקה ורחבה יותר.
למה חשוב לדעת את זה?
ההבחנה בין הסוגים עוזרת לחוקרים לבחור את הכלים הנכונים לפי מה שמתאים לשאלת המחקר שלהם. לפעמים השילוב הכי חזק הוא דווקא בין מקורות שונים ולא בין שיטות שונות. לפעמים דווקא שני חוקרים עם גישות שונות יכולים לגלות משהו שאחד מהם לבד היה מפספס. בקיצור, טריאנגולציה היא לא תבנית אחת קבועה – אלא עיקרון שאפשר ליישם בדרכים שונות, וכל דרך מביאה יתרונות אחרים. הכרת הסוגים האלה מאפשרת לחשוב בצורה יותר יצירתית, ביקורתית וגמישה במהלך תכנון וביצוע מחקר.