מה זה הקסטאוך?

הֶקְסָטאוּך הוא מונח מחקרי שמציין את ששת הספרים הראשונים של המקרא, מבראשית ועד יהושע, כיחידה ספרותית אחת. המילה מורכבת מיוונית: hexa, שש, ו-teuchos, שפירושו המקורי נרתיק לכתבי יד ובהשאלה ספר. המונח נבנה בהקבלה למונח המוכר יותר Pentateuch, חמשת הספרים, שהוא התורה לבדה.

במילים פשוטות, מי שמשתמש במונח הזה אומר שההפרדה הרגילה בין התורה ובין ספר יהושע אינה מוצדקת מבחינת התהוות הטקסט, ושצריך לקרוא את ששת הספרים כגוש אחד.

וכאן נמצאת הנקודה החשובה: המונח אינו קיצור נוח אלא טענה. מי שכותב "הקסטאוך" כבר הכריע בשאלה שנויה במחלוקת, ולכן לא מדובר במילה ניטרלית שאפשר להחליף בה "התורה ויהושע" בלי לשנות דבר.

למה דווקא שישה

ההיגיון שמאחורי הצירוף נשען על שני דברים.

רצף עלילתי. התורה מסתיימת בעם שעומד בערבות מואב, מעבר לירדן, ושטרם נכנס לארץ. ההבטחה שחוזרת לאורך כל החומש, הבטחת הארץ, אינה מתממשת בתוכו. ספר יהושע הוא שמביא אותה למימוש. מבחינה סיפורית, סיום החומש הוא סיום באמצע.

רצף מקורות. חוקרים שזיהו בתורה מקורות שונים טענו שאותם מקורות ממשיכים גם ביהושע, ושאפשר לזהות בו את אותן נוסחאות לשוניות ואת אותן תפיסות. אם המקורות ממשיכים, היחידה הספרותית ממשיכה איתם.

מי השתמש במונח

המונח התגבש בחקר המקרא הגרמני של המאה ה-19, והחוקר שהפך אותו למרכזי הוא יוליוס ולהאוזן. חיבורו המפורסם על חיבורם של הספרים הראשונים פותח בניתוח ההקסטאוך, ומנתח את בראשית עד יהושע כגוש אחד.

מאז הוא נפוץ בספרות המחקר, ובעברית הוא מופיע בדרך כלל בתעתיק ולא בתרגום, משום שאין לו מקבילה עברית מקובלת.

המחלוקת: שישה, חמישה או משהו אחר

ההצעה לא התקבלה על כולם, ובמהלך המאה ה-20 נשמעו לה כמה חלופות.

פנטטויך ותו לא. הטענה היא שהחלוקה המסורתית משקפת מציאות ספרותית: התורה היא יחידה מוגמרת, המסתיימת במות משה, ויהושע שייך לקובץ אחר.

ההיסטוריה הדויטרונומיסטית. ההצעה המשפיעה ביותר בכיוון הזה היא של החוקר מרטין נות, שטען שיהושע, שופטים, שמואל ומלכים מרכיבים יחד חיבור היסטורי אחד, שנכתב ונערך ברוח ספר דברים. לפי התפיסה הזאת יהושע אכן מחובר למשהו, אבל למה שבא אחריו ולא למה שלפניו.

טטרטויך. הצעה אחרת מפרידה דווקא את ספר דברים מארבעת הספרים שלפניו.

הוויכוח הזה אינו טכני. הוא קובע מה נחשב להתחלה ומה לסוף, ומכאן גם איך קוראים את העלילה כולה.

מה הטענה גוררת בפועל

ההכרעה בשאלה אינה מסתיימת בגבולות היחידה, והיא משפיעה על הקריאה עצמה.

אם יהושע שייך ליחידה אחת עם התורה, אפשר לקרוא את כיבוש הארץ כסיום של עלילה אחת שמתחילה בהבטחה לאברהם, ואפשר לחפש בו את אותם מקורות ואת אותן נוסחאות.

אם הוא שייך לרצף שמגיע עד מלכים, הוא נקרא אחרת לגמרי: כפרק ראשון בסיפור של עם שיושב בארצו, מאבד אותה ומסביר לעצמו למה. אותו טקסט, שתי מסגרות, שתי משמעויות.

איפה פוגשים את המונח

בעיקר בספרות מחקר, בקורסי מבוא למקרא ובמאמרים על מקורות התורה. קורא עברי שנתקל בו לראשונה יכול להניח בבטחה שהכותב עוסק בשאלת ההיווצרות של הטקסט ולא בפרשנותו.

כדאי גם לדעת שבעברית מופיעים כמה כתיבים: הקסטאוך, הקסטויך והקסאטויך. כולם מתייחסים לאותו דבר.

שאלות נפוצות

איך הוגים את המילה?
הֶקְסָטאוּך, עם הטעמה על ההברה האחרונה. בעברית מופיעים כמה כתיבים, וכולם מתייחסים לאותו מונח.

מה ההבדל בין הקסטאוך ובין פנטטויך?
פנטטויך הוא חמשת חומשי תורה, כלומר התורה. הקסטאוך מוסיף להם את ספר יהושע ורואה בששת הספרים יחידה אחת.

האם זה מונח מקובל היום?
הוא עדיין בשימוש, אך פחות ממה שהיה. ההצעה המתחרה המשפיעה ביותר היא שיהושע שייך לרצף שמגיע עד מלכים, ולא לתורה.

האם יש מונח עברי?
אין מונח מקובל אחד. נהוג לכתוב "ששת הספרים" או פשוט להשתמש בתעתיק, ובהקשרים מסוימים מדברים על "התורה ונביאים ראשונים".

לקרוא את המקור

החיבור שבו ולהאוזן מפרק את ששת הספרים לשכבות הוא חיבורם של התורה ונביאים ראשונים, שתורגם לעברית לראשונה. בשם העברי של המהדורה הועדף ניסוח מוכר, ואילו בגוף הספר המונח נשמר כמות שהוא, בדיוק מפני שהוא טענה ולא נוחות.

מעניין לציין שהחלק השני של אותו חיבור עוסק דווקא בשופטים, ברות, בשמואל ובמלכים, כלומר באותו רצף שעליו יטען נות מאוחר יותר שהוא יחידה בפני עצמה.

בנושאים קרובים אפשר לקרוא מה זה השערת התעודות ומה זה המקור הכוהני.