סיכום בביולוגיה על פחמימות, חד-סוכרים, דו-סוכרים ורב-סוכרים

–         פחמימות.

–         חד סוכרים.

–         דו-סוכרים.

–         רב-סוכרים (עמילן, גליקוגן ותאית).

–         מושגים.

–         הרבה סוגים.

–         עשויות מפחמן ומים (חמצן+מימן) ביחס קבוע – על כל אטום פחמן יש שני אטומי מימן ואטום חמצן אחד.

–         תפקיד עיקרי: אספקת אנרגיה.

–         תפקיד משני: בונה תאים.

–         הפחמימות נחלקות ל: חד-סוכרים, דו-סוכרים ורב-סוכרים.

–         בחד סוכרים, כמות הפחמן (C) שווה לכמות החמצן (O) וכמות המימן (H) כפולה לכמות הפחמן. (למשל, אם ישנם שישה אטומי פחמן, אז יש שישה אטומי חמצן ו-12 אטומי מימן).

–         הנוסחה לחד-סוכרים: C_nH_2nO_n .

–         גלוקוז הוא חד-סוכר והמולקולה שלו היא – C₆H₁₂O₆

–         החד-סוכרים מיוצרים בצמחים.

–         הצמחים והבע"ח משתמשים בחד-סוכרים אך בע"ח אינם יודעים לייצר אותם!

–         משמשמים להפקת אנרגיה.

–         משמשים כחומרי בניין לחומרים אחרים – חומר בונה תאים.

–         מוצקים, לבנים, מתוקים ונמסים במים.

–         מבנה – פחמן, מימן וחמצן בשתי טבעות מחוברות.

–         מיוצרים ע"י צמחים (בעיקר) וגם ע"י בע"ח.

–         מספקים אנרגיה לגוף בצורה עקיפה (קודם מפורקים לחד-סוכרים ואז מספקים אנרגיה).

–         חומר בונה תאים.

–         מוצקים, לבנים, מתוקים ונמסים במים.

–         הרבה מולקולות של חד סוכרים מחוברות.

–         מבנה – פחמן, מימן וחמצן בהרבה טבעות מחוברות (הטבעות הן כולן חד-סוכרים של גלוקוז).

–         הרב-סוכרים שונים זה מזה בסדר ובכמות.

–         לא מתוקים ולא נמסים במים.

–         הם (הגלוקוזים המרכיבים את הרב-סוכרים) מחוברים מכיוון שהם עלולים "לברוח".

מייצרים: צמחים בלבד.

בצמח

–         חומר תשמורת. מאגר של עודפי גלוקוז שנשמר ללילה.

–         מספק אנרגיה עקיפה.

–         ביום – הצמח מחבר גלוקוז לעמילן.

–         בלילה – הצמח מפרק עמילן לגלוקוז.

בבעלי-חיים (ואדם)

–         אוכלים עמילן ובגוף הוא מתפרק לגלוקוז (בני אדם לא יודעים להרכיב גלוקוז לעמילן).

–         הגלוקוז נספק לדם ומשם לתאים בכדי לספק אנרגיה.

–         מקור אנרגיה עקיף.

מייצרים: בעלי חיים (ואדם) בלבד.

היכן מיוצרים: בכבד ובשרירים.

–         חומרי תשמורת בבע"ח של עודף של גלוקוז.

–         מאגר אנרגיה עקיף.

מייצרים: צמחים בלבד.

–         בניית דופן התא.

–         לא מהווה מקור אנרגיה לצמח מכיוון שהיא לא מתפרקת לגלוקוז.

–         תאית שאוכלים אינה מתפרקת לגלוקוז ולכן אינה מספקת אנרגיה. היא יוצאת בצואה.

–         התאית נמצאת הרבה בעלים.

–         בבע"ח מעלי גרה (למשל פרות) חיים חיידקים מיוחדים בקיבה אשר מפרקים את התאית לגלוקוז.

חומרי תשמורת הם חומרים שהאורגניזם אוגר בתאים שלו — גם בבעלי חיים וגם בצמחים — ומשמשים כמאגר אנרגיה או חומרי גלם לבניית מולקולות חיוניות. החומרים הללו נשמרים בתאים במצב מוצק או חצי מוצק, וכאשר הגוף זקוק לאנרגיה או לחומרי בניין, הם מתפרקים ליחידות הבניין שלהם (למשל סוכרים פשוטים, חומצות שומן או חומצות אמינו) שהן ניתנות לניצול על ידי התאים לצרכים שונים.

תכונה חשובה של חומרי התשמורת היא שקשה להמיסם במים. תכונה זו מונעת מהם לצאת מהתאים בקלות ומאפשרת אחסון מרוכז שלהם בלי לגרום לבעיה של משיכת מים אל תוך התא (כפי שקורה במצבים של ריכוז גבוה של חומרים מסיסים במים).

בבעלי חיים, חומרי התשמורת העיקריים הם שומנים וגליקוגן.
השומנים משמשים בעיקר לאגירת אנרגיה לטווח ארוך, מאחר שהם מכילים כמות גדולה של אנרגיה יחסית למשקל שלהם. השומנים נאגרו ברקמות שומן ייעודיות בגוף.
הגליקוגן הוא רב-סוכר המורכב מיחידות רבות של גלוקוז והוא משמש כמקור זמין ומהיר יותר לאנרגיה. הגליקוגן נאגר בעיקר בכבד ובשרירי השלד, כך שהגוף יוכל לפרקו במהירות ולהפיק ממנו גלוקוז כאשר נדרשת אנרגיה זמינה, למשל בזמן פעילות גופנית.

בצמחים חומרי התשמורת העיקריים הם עמילן, חלבונים וחומרים שומניים (בעיקר בזרעים).
העמילן הוא רב-סוכר שמורכב מגלוקוזים רבים הקשורים ביניהם ויוצר גרגירים שבתוכם האנרגיה נשמרת בצורה מרוכזת. הצמחים אוגרים את העמילן בעיקר באיברי אגירה כמו פקעות, זרעים ופירות.
בנוסף, בצמחים רבים מצטברים חלבונים בזרעים, כחומר תשמורת חנקני שמאפשר לצמחון המתפתח לבנות את הרקמות שלו לאחר הנביטה.
חומרים שומניים נאגרו גם הם בזרעים ומשמשים מקור מרוכז של אנרגיה לנביטה ולהתפתחות הראשונית של הצמח.