יש לקרוא את היצירה בכדי להבין את הניתוח
על הכותרת
– גירושין: גירושין הם נישואין לא מוצלחים. בעבר הדבר לא היה נהוג. אך כעת אנחנו במקום שבו משתנים דברים – עידן מודרני. אנו נמצאים כאן בשאלה של בין המינים.
– בכותרת יש שייכות – "גרושתו" – הקשר עדיין קיים. מה שמעורר שאלות רבות ביחס למה שהיה בסיפור. השאלה היא למה ואיך זה קרה. מה קרה – אנחנו יודעים – הנישואין כשלו.
– רופא: מקצוע מדעי. זוהי תקופה של התפתחות מדעית (ראשית המאה ה-20). יש קפיצה גדולה קדימה של מדע הרפואה – הרופא הוא איש שאמור להביא את העידן המודרני.
– אין בכותרת שמות, מה שמראה על כך שהיצירה היא כללית ואוניברסאלית.
פרק א'
– עמדת המספר קובעת את דרך הקריאה. יש לנו צורת קריאה אחת כשהמספר אובייקטיבי וצורת קריאה שונה כאשר המספר הוא סובייקטיבי. ביצירה זו, יש לנו עמדה סובייקטיבית – אדם מספר (בגוף ראשון) על עצמו, אך מכיוון שהוא מדבר על עצמו, יש מידה של אובייקטיביות – אך בכל זאת עלינו להיות קוראים זהירים.
– הסיפור מתרחש בבית חולים יהודי בווינה. הסיפור מתרחש מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה, אך הוא מסופר אחרי מלחמת העולם השנייה. בין האירוע לבין סיפורו, יש פער זמנים. הפער של הזמן מאוד משמעותי כיוון שבטווח הזמן הזה, צורת הסיפור השתנתה – מספרים את הסיפור מנקודת הסתכלות והבנה אחרת לגמרי. לא עברו סתם שנים, אלא שנים מסעירות, של התהפוכות הגדולות ביותר של המאה ה-20. עולם שלם נהרס, דורות נהרגו.
– סיפורו של הפרופסור בא להראות לנו את פער הזמן שיש בין התרחשות האירוע לסיפורו.
– המפגש בין הרופא לאחות מאוד מקובל ונישואין בין שניהם גם הם מאוד מקובלים.
– האחות היא אדם מקסים ואנושי, היא אהובה על כולם והיא גם יפה. האחות הראשית, לעומת זאת, היא שונאת אדם – שונאת רופאים, חולים ואחיות צעירות. היא אוהבת רק קפה שחור, עוגיות מרות ואת הכלב שלה – שלושה דברים שהם אינם אנושיים. היא רווקה, זקנה, שונאת אדם.
– כולם כמהים לאותה אחות יוצאת דופן. מאוד בולטת העובדה שהיא יחידה באנושיות שלה. כל שאר העובדים הם חסרי אנושיות. אפילו הפרופסור – הפריע לו יותר סידור המיטות מאשר החולים. גם הפרופסור אינו אנושי – הוא איש מדע נחשב. בית החולים מצטייר כבית חרושת למחלות.
– משהו מאוד מוזר בתיאור של האחות – עיניה הם "תכלת שחורה" – זהו רמז מטרים – לא מדובר במשהו פיזי, משהו שחור (קודר) מאחורי העיניים הכחולות. מאחורי העיניים מסתתר סוד גדול.
– מדרש שם: דינה – שם מקראי, ביתו של יעקב נאנסה ע"י חמור בן-שכם.
פרק ב'
– שמה של דינה נגזר מהשורש ד.י.ן – משפט, מה שמראה שאולי יש כאן חטא ועונש.
– ליצירה מספר מישורים: רצף העלילה הסיפורי שאותו אנו פוגשים עם הקריאה. אחד המישורים הנוספים הוא במקרא השם של דינה.
– בסיפור הקצר יש משמעות לכל פרט ולכן אנו תוהים למה מוזכרות שלוש החשמליות. שלוש הוא מוטיב ביצירה והוא כמו כן מספר טיפולוגי. החשמלית הראשונה מלאה. בחשמלית השנייה יש מקום רק לדינה. החשמלית השלישית היא מודרנית, ריקה, ומרווחת אבל היא נוסעת מחוץ לעיר. הרופא רוצה להגיע ללב העיר אך מוצא את עצמו מחוץ לעיר – מחוץ למוסכמות החברתיות; עיר היא תמיד מקומן של המוסכמות החברתיות. הזוג מוצא את עצמו מחוץ לעיר – מחוץ למוסכמות – לא מה שהם ציפו. החשמליות מקבלות משמעות נוספת – זוג שמוצא את עצמו במקום לא צפוי. בין המילים "עיר" ו"יער" יש שיכול אותיות. עיר מסמל את המוסכמות החברתיות (דבר צפוי) ויער מסמל את המחוץ למוסכמות החברתיות (בלתי צפוי).
– הרופא מנסה להרשים בידיעותיו בכך שהוא קורא לפרחים בגרמנית ובלטינית. פרחים זהו סמל רומנטי, מה שמראה על דמותה של דינה. פרחים הם דבר רומנטי. מה שמראה שדינה היא אדם רומנטי. הרופא לא מתייחס לפרחים בצורה רומנטית, אלא נותן להם התייחסות לא רומנטית – נוקט בשמם הגרמני והלטיני. דבר זה מראה על היותו שחצן, מרשים, יבש ופרקטי. דבר נוסף המוכיח את רצונו של הרופא להרשים הוא בכך שהוא אומר לשוער שהאחות באה איתו והיא לא שם במקרה.
– המספר הוא הרופא ולכן המספר אינו יודע-כל ולכן עלינו להיות קוראים זהירים. לכן צריכים לזרות לנו רמזים (הסופר זורק לנו רמזים כדי שלא נטעה וכדי שנגיע לאן שהוא מכוון אותנו).
פרק ג'
– הרופא מתגלה בפרק זה כאדם הפוך מבפרק הקודם. הוא מתגלה כאדם רומנטי שמאוהב בדינה קשות. הוא התאהב בדינה אחרי שהציע לה נישואין, ממניע פרקטי בהתחלה. ככל שהאהבה גוברת, הוא רוצה לדעת יותר והעצב של דינה גדל. השאלה היא – מדוע?!
– הוא רומז לכך שהוא בן עניים – אביו היה פחח. הוא אדם שבנה את עצמו ולכן הוא מנסה להרשים, הוא לא בטוח במעמדו.
– נרמז לנו שיש סוד אפל לדינה. הדבר נרמז בהתנהגותה ובכך שעיניה "תכלת שחורה" – הרופא כל הזמן מנסה לפענח את הסוד ונכשל.
סיכום הפרטים הביוגראפיים על הרופא
– מה שידוע לנו על הרופא הוא שהוא בן פחח עני, אדם שבנה את עצמו ומנסה להוכיח את עצמו.
– מדובר בתקופה שבה יש ניידות חברתית. מה שמאפשר עלייה במעמדות הוא כישרון, השכלה, מוטיבציה, רצון, יחסי אנוש וכסף. כסף הוא גורם שוויוני – אם יש לי כסף, ואני במעמד נמוך – אני עדיין יכול לנייד את עצמי. יש כאן רקע חברתי – ריאליסטי – הסיפור לא התרחש לפני יותר מדי זמן.
סיכום הפרטים הביוגראפיים על דינה
– בת טובים, באה ממשפחה אמידה ומכובדת. היא אחות, מקצוע שדורש השכלה ויחסית לנשים באותה התקופה – יש לה השכלה רבה.
– לעומת הרופא, דינה אינה מייחסת חשיבות למעמדה ולדברים חיצוניים.
פרק ד'
– סודה האפל של דינה מתגלה – היא איננה בתולה!
– אנחנו בתקופה שבה אנו עומדים בין שתי תפיסות עולם. בתפיסת העולם של המאה ה-19, לנשים יש תפקיד ומעמד ברור – אישה הגונה מגיעה לליל נישואיה בתולה.
– הסיטואציה היא שהרופא נמצא לרגלי חברתו האהובה. הוא לא מעז לגעת בה. הוא מעז לגעת רק בשולי השמלה שלה – יש כאן מקרה של גבר שסוגד לאישה. הוא איננו מבין כיצד היא עשתה לו דבר כזה.
– יש כאן פגיעה נוראית באגו הגברי – הדבר הכי נועז שהוא עשה הוא לגעת בשמלה והיא כבר שכבה עם מישהו. כמו כן, יש גם פגיעה בזכויות החברתיות – זוהי פגיעה כפולה ואף משולשת – פגיעה מעמדית – האדם שידע את דינה היה ממעמד נמוך יותר משל הרופא!
– למרות הכל, הוא מחליט לקיים את החתונה. יש כאן הכחשה, או שאולי יש כאן הדחקה – הכחשה והדחקה הם מאוד קרובים אך בכל זאת שונים. ייתכן שהדבר נובע מאינטרס ומחוסר ביטחון. כמו כן, הרופא הוא תלוש קלאסי – לא מחובר לשורשיו ולכן לא יכול לגדול ולקבל את התפיסות החדשות של המאה ה-20 שבהן מותר לאישה לעשות מה שדינה עשתה לו. זה אדם שריגשו וההיגיון שלו אינם באותה המאה.
– בסוף הפרק עולה השאלה מדוע דינה והרופא התחתנו למרות הסוד שהתגלה. אחת האפשרויות שעולה היא שאנחנו נמצאים בתקופה שהדבר אינו כה חמור. לכן מודגשת העובדה שהוא רופא – ליברל, איש משכיל, מתקדם – חי במערכת ערכים מודרנית – אדם כזה לא יכול לומר דברים כאלה נגד דינה.
פרק ה'
– טקס החתונה מאוד עלוב ונוכחים בו הרופא, דינה ועוד 10 יהודים ששילמו להם עבור היותם מניין. זו חתונה שאין בה לחתן ולכלה שום אורח משלהם. הרופא מנסה להצדיק זאת בכך שהוא אומר שכך היה נהוג באותה התקופה (אחרי מלחמת העולם הראשונה).
– הרופא אומר שאין להם קרובים – דבר שהוא פשוט בלתי אפשרי – שניהם עובדים בבית החולים וחייבים להיות להם קרובים.
– חתונה היא למעשה אירוע פומבי שבו בני-זוג מצהירים לעיני החברה כל היותם זוג. חתונה היא הצהרה חברתית. כאן יש חתונה בחשאי – דינה לא אומרת כלום בנושא – היא מרגישה שלא מגיע לה יותר מזה. דינה ß דין ß היא שופטת את עצמה. אנו רואים שגם דינה היא תלושה – גם היא נולדה בעולם עם מוסכמות חברתיות מסוימות וחיה בעולם עם מוסכמות שונות.
– בכך שהחופה מתמוטטת, יש כאן רמז מטרים ברור לכך שהנישואין יתמוטטו.
– מוזכר כאן פקיד שמסתכל על דינה בעיני הרופא. בעיני הרופא כל פקיד הופך להיות אותו פקיד שאיתו הייתה דינה.
– הבעיה בנישואין אלה היא החשדנות – אובססיה, הפרעה נפשית, אך לא מדובר בטירוף. אנחנו בראשיתו של תהליך שבו כל פקיד הוא "הפקיד" וכל גבר שמסתכל עליה הוא "הגבר ההוא" – מה שגורם להתמוטטות החופה – זיווג שבנוי על קרקע לא יציבה.
– במשפט "אמר השמש זה, והתיז את הזין…" – יש מצלול של האות ז' שמעיד על פגם מיני אצל דינה.
– אירוע החתונה כל הזמן מונמך – העדים, הבגדים שלהם, התייחסות השמש לעדים.
– החתן יודע שהמעשה שעליו הוא מדבר בפרק ה' (בסוף) הוא מעשה מכוער, אך הוא מחבב אותו – יש כאן מחלוקת בין הלב לבין ההיגיון.
– יש רצון ויש מציאות – יש לעיתים מכשולים שאי אפשר לעבור עליהם.
פרק ו'
– יש כאן פיצול בין הסופר למספר – המספר מספר את הסיפור לסופר. הדבר נעשה כדי להדגיש שהמספר אינו אובייקטיבי – הוא סובייקטיבי שמספר מנקודת המבט הייחודית שלו.
– יש כאן מבנה מחזורי עגול: פוגע ß מתפייסת ß מתנצל ß בוכה וחוזר חלילה. יש כאן אובססיה – התנהגות מחזורית.
– הבעיה של האדם האובססיבי היא היציאה מהמעגל הזה. זהו מעגל סגור שלאדם האובססיבי קשה מאוד לצאת ממנו.
– האדם הוא תוצר של הרגש, הגיון (רצון) – האדם לא פטור מאחריות למעשיו.
– האדם המודרני משקף עצמאות, חשיפה, חופש בחירה, חילוניות. ההחלטות הן פרי של בחירה של האדם הנושא באחריות. השאלה היא מה קובע יותר – רצון והגיון או הרגש?
פרק ז' – מדוע האדם המודרני גרוע ממחזיקי נושנות?
– אדם תלוש – קרוע בין שני עולמות – גורם לצביעות. הרופא התחתן למרות שהוא יודע הכל.
– הרופא מחפש אחר עדויות, האובססיה שלו מחריפה. הוא איש בודד שאין לו למי לפנות – שיחה הייתה מאוד עוזרת לו ושופכת אור על הדברים.
– הרהורים חיצוניים מאוחרים ("יוצאי גמלאות") – מסה קטנה, מאמר קטן שלא שייך. עוסק ביהודי ווינה. קטע שלא שייך לעניין – מצביע על הזמן – הסיפור אינו מסופר בסמוך לאירועים.
– בשנה השלישית לנישואין (שוב, מספר טיפולוגי) חל שינוי בדינה. עד השנה השלישית דינה "מרצה את עונשה" – בכתה, סבלה, נפגעה. מבחינת ההתנהגות – היא מרגישה שריצתה את עונה וכעת מסוגלת לסגל לעצמה התנהגות חדשה. מבחינת הרופא, האובססיה מעמיקה והולכת – כועס גם על דפוס ההתנהגות החדש.
פרק ח'
– הרופא מודה בפני עצמו שהוא אוהב אותה – אם אדם הוא מודרני, הוא קובע מה גורלו. הרופא בחר לחיות עם האישה הזאת, הוא לא רוצה שהרגש ישתלט עליו והוא משכנע את עצמו שהוא יכול להתגבר והוא נוחל הצלחה.
– דינה שמה את עצמה במקום שני – האחות הרחמנייה. היא מורידה את עצמה ברמה.
– סיפור ההחמצה המוחצת – כל הפעילות נעשות בהכרה – ביודעין.
פרק ט'
– במקרה שלנו ישנה התערבות של הגורל ומתרחשת הפגישה של הלבלר שאלמלא פגישה זאת, אולי היה מצליח הרופא להשליט את ההיגיון על הרגש. הרעיון המופשט הופך למוחשי. גם הפגישה בין הרופא לבין הלבלר פועלת על כמה רבדים והיא יוצרת כמה דילמות וצמתים מאוד בעייתיים. המפגש הזה מעורר את העבר. זה גם נוגע ברובד המקצועי – הרופא עומד בדילמה קשה – האם להתייחס ללבלר ככל חולה או לא.
– כאן אנו בודקים את שבועת היפוקראטס. הרופא אכן מקיים את השבועה, לכאורה. אך למעשה הרופא מפטם את החולה וכך גורם לו להיראות כמו אישה. הוא מסרס אותו. הלבלר נראה כמו אישה שוויתרה על כל חייה על מנת לאכול. אכילה ושתייה מחליפים פעמים רבות את העניין של מין. זהו סוג של צורך טבעי בלתי נשלט – יצר בסיסי. בהרבה יצירות מין ואכילה מחליפים אחד את השני. מעשה זה הוא מעשה של נקמה של הרופא בלבלר. החטא והעונש הם מאותו הסוג – הלבלר גרם לפגם מיני וכך הרופא גורם לו.
– יש כאן גם פרידה מבזה – הרופא מתייחס ללבלר כמו שרץ – לא נוגע בו.
– הרופא מבין שמה שהוא עשה לא נכון – הוא מבין שהוא הקיף את עצמו ולא חרג ממעגלו. לכן הוא אינו משוגע, כי הוא מבין את מה שהוא עשה.
פרק י'
– החלום הוא גילוי התת-מודע. החלום הוא אמצעי ספרותי חשוב שבא לגלות סודות גדולים.
– יש כאן פגישה חברתית שבעקבותיה הוא מספר לדינה את החלום שחלם. בפגישה יש כאן אנלוגיה בין שני הזוגות – הזוג השני הוא מראה לאיך דינה והרופא יכלו להיות.
פרק י"א
– גם דינה וגם הרופא משחקים כאן במוטיב "המת החי". הרופא כאן הוא מת חי וכך גם דינה.
– הסיום מבטא את הגעגועים. אחות – מקצוע, ביולוגי, אהובתו.