מבוא
הסביבה המשפחתית מהווה בסיס מרכזי להתפתחותם הרגשית והחברתית של מתבגרים, כאשר יחסי הורה ילד איכותיים תורמים לבריאות נפשית, ביטחון רגשי ורווחה כללית. אינטראקציות משמעותיות עם ההורים, הן מילוליות והן לא מילוליות, חיוניות להתפתחות יכולות חברתיות ולוויסות רגשי. לעומת זאת, סביבה משפחתית רוויית קונפליקטים או חוסר יציבות קשורה לעלייה בהתנהגויות בעייתיות כגון שימוש באלכוהול, הימורים או שימוש מוגזם באינטרנט. בשנים האחרונות חדרו מכשירים דיגיטליים אל חיי היומיום והחלו לשבש קשרים אלה. מצב שבו בני משפחה עסוקים במכשירים במקום זה בזה פוגע בתקשורת, מקטין את איכות הקשר ומערער על התפתחות מיומנויות חברתיות.
גיל ההתבגרות הוא תקופה קריטית, ולכן הפרעות בקשר המשפחתי עלולות להוביל להשפעות ארוכות טווח. שימוש יתר בטכנולוגיה נקשר להפרעות שינה, תחושת בדידות, קשיי ויסות עצמי, בעיות רגשיות ובין אישיות, ואף לעלייה בהתנהגויות מופנמות כגון חרדה ודיכאון ובהתנהגויות מוחצנות כגון תוקפנות והיפראקטיביות. בנוסף, הוא עלול לפגוע בהתפתחות התנהגויות פרו חברתיות משום שהוא מצמצם אינטראקציות חיוביות והזדמנויות ללמידה חברתית.
הפרעה טכנולוגית מצד הורים ומתבגרים
המונח הפרעה טכנולוגית מתאר הפרעה לאינטראקציות חברתיות הנגרמת משימוש במכשירים דיגיטליים. לדוגמה, הורה המגיב לטלפון בזמן שילדו מבקש תשומת לב, או בני משפחה המשתמשים במכשירים בזמן ארוחה. תופעה זו פוגעת בקשר בין ההורה לילד ומבטאת את האינטראקציה בין התנהגות אנושית למערכות טכנולוגיות. גם פעולות יומיומיות קטנות, כגון בדיקת הודעות בזמן שיחה, עלולות להצטבר לפגיעה משמעותית במערכות היחסים.
הפרעה זו מופיעה בצורות רבות, כגון שימוש במסכים בזמן שיחה, ריבוי משימות עם מכשירים, הסחות מרשתות חברתיות או בידור דיגיטלי, ואף שימוש בכלים מקצועיים בזמן משפחתי. התפשטות הטלפונים החכמים בקרב מתבגרים רחבה מאוד, ורובם מחוברים אליהם כמעט כל הזמן. מחקרים רבים התמקדו בהשפעת המדיה על קשרי חברים או זוגיות, אך יש חשיבות מיוחדת לבחינת ההשפעה על הקשר המשפחתי, שכן הוא גורם מרכזי בהתפתחות נפשית.
התנהגות דיגיטלית של הורים משפיעה על דפוסי השימוש של ילדיהם. כאשר הורים משתמשים במכשירים לעיתים קרובות, הילדים נוטים לחקות זאת. לכן יש חשיבות לבחינת האופן שבו מעורבות הורית יכולה לצמצם את ההשפעות השליליות של הטכנולוגיה על הקשר.
ממדי התנהגות מופנמת ומוחצנת
התנהגויות בעייתיות אצל ילדים ומתבגרים מחולקות לשני סוגים עיקריים. התנהגויות מופנמות כוללות חרדה, דיכאון, הסתגרות או ביישנות. התנהגויות מוחצנות כוללות תוקפנות, הפרעות התנהגות והיפראקטיביות. גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים משמעותיים, ולכן הבנת מקורות ההתנהגויות הללו חשובה במיוחד.
מחקרים מצאו כי הפרעה טכנולוגית מצד הורים קשורה לירידה ברווחה נפשית של מתבגרים ולעלייה בדיכאון ובחרדה. כאשר מתבגרים חווים הסחת דעת הורית, הם מדווחים על יותר בעיות רגשיות ואף נוטים להגביר את השימוש שלהם במכשירים, מה שמעמיק את הבעיה. נמצא גם קשר בין הפרעה טכנולוגית לבין התנהגויות תוקפניות, בריונות ברשת וקשרים עם חברים עבריינים. בנוסף, התופעה קשורה לתחושת בדידות, הערכה עצמית נמוכה, הישגים לימודיים ירודים ודחיינות.
מסגרות תיאורטיות
השערת ההחלפה גורסת כי זמן המושקע במכשירים מחליף זמן אינטראקציה פנים אל פנים, וכך פוגע בקשרים המטפחים בין הורים לילדים. מודל המשפחות המסוכנות מדגיש כי סביבה משפחתית המאופיינת בקונפליקט, הזנחה או חוסר תמיכה פוגעת ביכולות הרגשיות והחברתיות של הילדים ומגבירה סיכון להתנהגויות בעייתיות. הפרעה טכנולוגית עלולה להעצים מצבים אלה, משום שהיא מחלישה את התמיכה הרגשית ומעודדת הסתמכות על מכשירים כמנגנון התמודדות.
התנהגות פרו חברתית
התנהגות פרו חברתית כוללת פעולות כגון עזרה, שיתוף פעולה ואמפתיה. בתקופת ההתבגרות התפתחות התנהגויות אלה מושפעת מאוד מהקשרים עם הורים ועם בני גיל. על פי תיאוריית הלמידה החברתית, מתבגרים לומדים התנהגות פרו חברתית באמצעות חיקוי דמויות משמעותיות.
כאשר הורים שקועים במכשירים, הם מעניקים פחות תשומת לב לילדיהם, מה שעלול לגרום לילדים לחוש מוזנחים ולהפחית את המוטיבציה שלהם לנהוג באופן חברתי חיובי. נמצא כי ילדים ומתבגרים החשופים להסחת דעת הורית נוטים יותר להתנהגויות שליליות, לעיתים כדי למשוך תשומת לב.
שיטת המחקר
המחקר כלל 450 מתבגרים בגילאי 11 עד 17 מבתי ספר ציבוריים ופרטיים. המשתתפים מילאו שאלונים על נתונים דמוגרפיים, מידת ההפרעה הטכנולוגית מצד עצמם ומצד הוריהם, וכן על התנהגויות רגשיות וחברתיות. נבדקה גם כמות הזמן היומית של שימוש במכשירים אצל המתבגרים וההורים.
נעשה שימוש במדד הפרעה טכנולוגית המבוסס על שאלון תקף, ובשאלון המודד קשיים רגשיים והתנהגותיים. ניתוח הנתונים כלל מתאמים ורגרסיה לבחינת עוצמת הקשרים בין המשתנים.
תוצאות
הנתונים מצביעים על קשר משמעותי בין הפרעה טכנולוגית של הורים לבין זו של המתבגרים, דבר המעיד כי מדובר בתופעה משפחתית משותפת. נמצא קשר חיובי בין הפרעה טכנולוגית לבין התנהגויות מופנמות ומוחצנות, וכן קשר שלילי עם התנהגות פרו חברתית. הפרעה מצד המתבגרים עצמם נמצאה כבעלת השפעה חזקה יותר על בעיות ההתנהגות.
גם זמן השימוש במכשירים אצל הורים ומתבגרים נקשר ליותר בעיות רגשיות והתנהגותיות ולפחות התנהגות פרו חברתית. ממצא מעניין הוא שזמן רב יותר עם ההורים לא בהכרח הוביל לתוצאות חיוביות, וייתכן שהוא כלל אינטראקציות המלוות בשימוש במכשירים או בהגבלת עצמאות.
בניתוח הרגרסיה נמצא כי הפרעה מצד המתבגרים מנבאת באופן מובהק הן התנהגויות מופנמות והן מוחצנות, וגם ירידה בהתנהגות פרו חברתית. הפרעה מצד הורים ניבאה בעיקר התנהגויות מוחצנות.
דיון ומסקנות
הפרעה טכנולוגית מופיעה בשיעור גבוה באינטראקציות בין הורים למתבגרים, ומקשה על ניתוק מהמכשירים ואף עלולה להוביל להתמכרות דיגיטלית. התוצאות מצביעות על כך ששימוש יתר בטכנולוגיה משבש קשרים משפחתיים ומשפיע על התנהגות המתבגרים, מגביר חרדה או התנהגות תוקפנית ומפחית נטייה לעזור לאחרים.
הקשר החזק בין התנהגות ההורים לזו של הילדים מדגיש את חשיבות הדוגמה האישית. שימוש מוגבר במכשירים אצל הורים עשוי להיות מחקה על ידי ילדיהם ולהוביל למעגל של הפרעות הדדיות.
הממצאים תומכים גם במסגרות התיאורטיות שהוצגו. צמצום אינטראקציות פנים אל פנים פוגע ברווחה, וסביבה משפחתית שאינה תומכת עלולה להוביל להתפתחות בעיות רגשיות והתנהגותיות.
השלכות והמלצות
נדרש פיתוח של אסטרטגיות להפחתת שימוש יתר במכשירים בתוך המשפחה, כולל כלים דיגיטליים לניטור זמן מסך, ייעוץ מרחוק ואפליקציות המעודדות שימוש מודע בטכנולוגיה. שילוב פתרונות טכנולוגיים עם הבנה פסיכולוגית יכול לסייע בשיפור הדינמיקה המשפחתית.
מגבלות והצעות למחקר עתידי
המחקר הוא חתך רוחבי ולכן אינו מאפשר לקבוע סיבתיות. הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של מתבגרים, ולכן ייתכן הטיה בתשובות. כמו כן, המדגם התבסס על אוכלוסייה אחת, מה שמגביל את ההכללה לתרבויות אחרות. מחקרים עתידיים יכולים להשתמש במדידות אובייקטיביות של זמן מסך, לבחון גורמים נוספים כגון סגנון הורות ולבדוק התערבויות אפשריות לשיפור הקשר בין הורים לילדים.
למרות המגבלות, הממצאים מדגישים כי הפרעה טכנולוגית בתוך המשפחה היא גורם משמעותי המשפיע על בריאותם הנפשית והחברתית של מתבגרים, וכי ניהול מושכל של שימוש בטכנולוגיה הוא תנאי חשוב להתפתחות תקינה בעידן הדיגיטלי.
מקור
Ali, T., & Iqbal, S. (2025). Disconnected connections: The impact of technoference on adolescent emotions and behavior. Informatics in Medicine Unlocked, 53, 101621.
