תהליכי שינויי באירופה ובעולם היהודי עד למלחמת העולם ה-1.
זהו עידן של שינויים.
עד 1870- חברה חקלאית– כפר, חברה אגרכית.
אין השכלה
אין רפואה- מתים ממחלות לא מסוכנות
מעמדות
לכל שיפור יש מחיר.
שינויים:
מדע- ביולוגיה- פיסטור, חיידקים.
טכנולוגיה- מיכון חקלאי (טרקטור, קומביין..)
כלכלה- אבטלה, מסחר בינלאומי.
תחבורה- המצאת הרכבת, אוניית קיטור, מנוע פעימות, בנזין. האחדת הזמן.
המצאת מטוס ודלק.
רפואה- חיסונים.
דמוגרפיה- מעבר מכפר לעיר.
חברתי- חקיקה סוציאלית- ימי מנוחה, חופשות, המחלקות ברכבת גרמו ליצירת
מעמדות שונים.
השינויים בתחום המדע:
רפואה- רדיואקטיביות- מדאם קירי.
חיסון נגד מחלות עופות וכלבת- לואי פסטר.
כימיה- היסודות הכימיים, סידור לפי תכונותיהם: דמיטרי מנדלייב.
ביולוגיה- תורת האבולוציה- צ'ארלס דארווין.
יסודות התורשה, גנטיקה- גרגורי יוהן מנדל.
מתמטיקה- תורת המספרים, פונקציות, הסתברות, סטטיסטיקה, התיאוריה
האלקטרו מגנטית.
#אסטרונומיה- פרדריך גאוס.
פיזיקה- "השדה המגנטי", מטענים חשמליים- מיראל פארדי.
תורת היחסות- אלברט אינשטיין.
השינויים בתחום הטכנולוגיה:
# נורה חשמלית- תומס אדיסון.
# טלפון- אלכסנדר גראהם בל.
# רדיו- תומאס אדיסון.
# דינמיט
# טלגרף- פרידריך גאוס.
# קולנוע (ראינוע).
השינויים בתחום התחבורה:
1. תחבורה יבשתית- המצאת הרכבת, על עיקרון הקיטור. מתחילה ב- 1830 והיא גורמת לפיתוח רשת מסילות ברזל בארה"ב, באירופה ובבריטניה.
המצאת הרכבת גורמת לשינוי דרסטי בתפיסת המרחק, מקצרת כל קשר ממקום למקום על היבשה, גורמת להאחדת הזמן, יוצרת מנהגי חופשה חדשים.
1833- רכבת תחתית בפריז ובלונדון.
ברכבת היו 4 מחלקות שהיוו בסיס לחלוקה חברתית. הרכבת יוצרת צורך לתנועה בתוך האיזורים מתחנת הרכבת למקום מסויים, ואת מקום הסוס והעגלה תופסת האנרגיה החשמלית.
ב-1870 ממציא המדען אוטו את מנוע הפעימות,ולאחר מכן- מנוע בנזין.
ב-1885 הומצאה המכונית.
ב-1890 הומצאו הצמיגים.
2. תחבורה ימית- אפשרות לבנות אוניות גדולות מאוד שהסיעו הרבה מאוד אנשים ותכולה בעקבות שימשו בקיטור. הדבר גרם לגל הגירה גדול, מאירופה לאמריקה בעיקר. צריכים ליצור תעלות, ארוכות יותר וגדולות יותר.
# תורת הייחסות היא הבסיס לחקר החלל, הייקום, האטום.
# המצאת האווירון משנה את התחום הצבאי. החלו להשתמש באווירון בצבא.
בריטניה כובשת קולוניות כדי להביא חומרי גלם. מה שגורם להתחלה של המהפכה התעשייתית. המהפכה התעשייתית גורמת למלחמות וכו'.
כלכלה- חקלאות
תעשייה- מהפכה תעשייתית- 1760 אנגליה.
מסחר- בינלאומי, ומקומי.
דמוגרפיה- כפר לעיר. (הגירה).
חברה- מעמדות, אבטלה, עוני.
שינוי במבנה המשפחה
שינוי במעמד הפרט
1820-1920- השינויים הביאו לתמורות מהותיות.
בחיי המדינות- יחסים בינלאומיים- צבאיים.
בחיי הפרט- חיוב ושלילה.
בחיי החברה
בחיי המשפחה
בחיי הדת- חילון.
לאום- לאומיות, לאומנות.
דמוקרטיה, קומוניזם, קפיטליזם- ריכוז ההון, סוציאליזם, פשיזם.
#בחיי הפרט- תחבורה וידע, לעומת ירידה האיכות החיים:
מעבר לעיר מהכפר, חיסול המעמדות.
השפעות השינויים
דת: הדת מאבדת מכוחה והשפעתה. ההתפתחות המדעית טכנוט' גרמה לשינוי בדפוס החשיבה, שמעמיד את האדם במרכז- התלות של האדם בדת ובכנסייה כערך מרכזי יורדת, (כי הכוח של הכנסייה מבוסס על אדמות)
התפתחות מערכת חינוך כללית שהדחיפה העיקרית אליה באה מכיוון הבורגנות, מקבוצות בעלות השקפה שיוויונית. ברוב ארצות מערב אירופה נחקקו חוקים החייבים חינוך חובה עד גיל 14. חוברו ספרי לימוד חדשים הוקמו מוסדות חינוך ורשת ענפה של מרכזי לימוד למבוגרים שהקנו להם גם ידיעת קרוא וכתוב וגם השרה מקצועית. הוקמו מוסדות הכשרה למורים ברחבי אירופה.
מערכת החינוך החילונית מהווה תחליף לחינוך שהפעילה בעבר הכנסייה וגם כאן נדחקה הכנסייה.
הכנסייה כבר לא מהווה גורם חשוב בתרבות ובאומנות שהופכת לחילונית, חדשה ומודרנית ומתפתחת ללא קשר לדת או לממסד הכנסייתי, ולכן גם בתחום זה היא נדחקת לשוליים.
כלכלה-
גילויים מדעיים והמצאות טכנו' גורמות למהפכה התעשייתית. היא המהפכה הגדולה של המאה ה-20.
חברה מודרנית= עיר -> קפיטליזם, שוק חופשי, כלכלה ליברלית.
קפיטליזם– שיטה כלכלית לפיה אמצעי הייצור הם בידיים פרטיות ומופעלת ע"י שיקולי רווח והפסד.
שוק חופשי- תחרות חופשית (הגנה ע"י מכסי מגן), שוק חופשי הוא שוק המנוהל ע"י היצע וביקוש וללא התערבות של המדינה.
כלכלה ליברלית- כלכלה שיש בה מינימום התערבות של המדינה. האדם אחראי על מצבו הכלכלי. חברות ענק, מונופולים, קרטל, טראסט.
יש כוח תעשייה זול, כי הרבה עוברים לשיר, וצריכים להתפרנס ממפעלים. בגלל זה המשכורות פוחתות ויש ארגונים מקצועיים של העובדים.
הכל תלוי בכסף=> לעומת החלקאות שלא הכל תלוי בכסף.
השינויים בתחום הכלכלי הביאו למעבר חד מהכפר לעיר שבהם הוקמו בתי חרושת. המהפכה התעשייתית משנה את הנוף של אירופה, במקום שדות יש בתי חרושת וערים תעשייתיות. בתוך ערים אלו נוצרות שכונות עוני ומצוקה שבהן תנאי מגורים קשים.
מול הקפיטליזם נוצרים מכשירים חדשים ליצור הון. אחד מהם הוא הבורסה. הבורסה היא שוק למסחר בניירות ערך כמו- מניות ואיגרות חוב. מי שמנפיק אותן מחוייב לתת למי שקונה רווחים.
כך מגייסים מהציבור הון (כסף רב) במאה ה-19 מוקמות בורסות (חברות מניות) במרבית המדינות המערביות.
1. העיר והתעשייה
2. חקלאות יורדת
3. בנקאות מתפתחת
4. מסחר מתפתח
5. תאגידים
6. התפתחות תעשיית הנשק.
השפעות חברתיות-
1. ירידה של מעמד האצולה, הכמורה בעקבות המהפכה התעשייתית. מנגד, עולה שכבת הבורגנות. בורגני הינו מעמד ביניים המחולק ל-3 קבוצות.
א. בורגנות גבוהה- כוללת בנקאים, בעלי הון, סוחרים גדולים, בעלי מפעלים.
ב. עלי מקצועות חופשיים- רופא, עורך דין… מועסקים אצל הבורגנות הגבוהה.
ג. בורגנים זעירים. בעלי מלאכה, עובדי שירותים, סוחרים קטנים- שרמת חיים נמוכה.
תקופה זו הנה שיא תקופת הבורגנות. היא נקראת ה"תקופה היפה" משום שנוהלה
ע"פ צורכי, ע"י ובסגנון הבורגנות.
זהו עידן של חומרנות ע"פ ערכי המוסר של מעמד הבורגנות.
הקפיטליזם יוצר פער מעמדי בין הבורגנות לבין הפועלים.
הבורגנות מפתחת מוסדות חינוך, תרבות, ספורט, וקהילה המחלחלים לעבר המעמד של הפועלים ע"י השפעות סוציאליות.
2.סוציאליזם- הסוציאליזם מתפתח בסוף המאה ה-19 והמאה ה-20 על רקע המצב שנוצר ע"י המהפכה התעשייתית, והקפיטליזם (ניצול כוח אדם ופערים גדולים). הוא דוגל בצמצום פערים חברתיים וכלכליים (בשלב ה-1) ואחר כך ביטול המעמדות וביטול האפליה, יצירת שיוויון בן המעמדות בחברה.
התנועות הסוציאליסטיות מעודדות את מאבק הפועלים לשיפור תנאי עבודתם.
הסוציאליסט המפורסם ביותר היה יהודי- גרמני בשם קרל מרקס, שקרא למאבק בקפיטליזם, וכינון חברה שבה ישלטו הפועלים.
3. סוף המאה ה-19 מתחילות להתארגן מפלגות פועלים בתוך הפרלמנטים הנאבקות עבור זכויות פועלים.
הפרלמנטים מתחילים לחוקק חוקים לשיפור תנאי הפועלים. זהו תהליך הדרגתי המתחיל באנגליה וכרוך המאבק של האיגודים המקצועיים בשלטון.
ברגע שהמפלגות חוקקו חוקים, הועמדו האיגודים הסוציאליים כמיותרים.
השפעות פוליטיות:
1850-1870 מתפתחת באירופה מדינת הלאום הבנויה על רעיון הלאומיות. במדינת הלאום רוב האוכלוסייה שייך לאותה קבוצה אתנית.
מאפיין את חברי קבוצה זו סמני הכר משותפים שאינם פרי בחירה. כמו- הסטוריה משותפת, מנהגים, לשון, לפעמים דת וקיימת זיקה בין הלאום למדינה בה הוא חי.
לצד הלאומיות האתנית קיימים לאומים פוליטיים שבהם מה שמחבר בין האנשים אלו האידיאולוגיה, הערכים, ועקרונות פוליטיים.
בתפיסת מדינת הלאום קיימים 3 מרכיבים:
1. בסיס אתני, ייחודי.
2. הנחה שהאינטרסים (ערכים) של אומה זו קודמים לאלה של עמים אחרים.
3. האומה שואפת להיות עצמאית.
רעיון הלאומיות: לכל עם מגיעה מדינה (שטח ריבוני). ריבונות טריטוריאלית.
במאה ה-19
גרמניה-1870, ביסמארק
איטליה- 1871
המהפכה הצרפתית החלה את הלאומיות המודרנית (14.7.1789) והמהפכה התעשייתית, מאה שנה אחר כך, עזרה להפצת הרעיון הלאומי ע"י שיפור רמת החיים וההשכלה של המעמד הבינוני האירופאי.
דמוקרטיה- הגדלת בית הבוחרים, הקמת פרלמנטים.
פוליטי- 1. דמוקרטיה.
2. התפתחות של מדינות לאום ולאומיות.
תהליכי שינויי בעולם היהודי
יש שינויי דרסטי.
במערב אירופה–
יש אמנסיפציה.
אמנסיפציה- מתן מעמד חוקי, שיוויון זכויות חוקי.
בתוצאה מהאמנסיפציה יש תהליכי התבוללות, שילוב, חילון.
מצד שני יש תהליך דחייה=> אנטישמיות מודרנית. אנטישמיות מודרנית היא על רקע של מוצא, אופי, גזע (תכונות שלא ניתן לשנות אותן).
בעקבות האנטישמיות המודרניות יש מפלגות אנטישמיות.
במזרח אירופה-
אין אמנסיפציה.
אין עיור, יש את תחום המושב.
רוחות השכלה חודרות. יש שינוי בערים, אבל הרוב היהודי נשאר כמו שהיה. יש הגירה.
במזרח אירופה יש אנטישמיות עתיקה.
אנטישמיות עתיקה היא על רקע דתי. עלילות דם, רדיפות, גירושים.
שינויים בתחום הדמוגרפי
ריבוי טבעי:
מזרח אירופה
עד המאה ה-18 מנו יהודי העולם פחות ממליון נפש, בעיקרם מרוכזים באירופה. בסוף המאה ה-19 מספרם כ- 10.5 מליון. הריבוי הטבעי הגדול ביותר נמצא במזרח אירופה- פולין, רוסיה.
הסיבות מתייחסות ל: 1. צמצום תמותה של תינוקות ואימהות.
2. שמירה על חיים דתיים וטוהר המשפחה (לא השתמשו באמצעי מניעה).
3. חיים אורתודוכסיים יהודים דתיים בתחום המושב (ברוסיה בעיקר).
מערב אירופה
במערב יש ירידה בריבוי הטבעי, בעיקר בשל נישואי תערובת ותהליך החילון.
הגירה:
1. בתוך אירופה עד שנות ה-80. יש עיור, יהודים עוברים לערים, רוב העם היהודי עדיין במזרח אירופה. גלי ההגירה ממזרח אירופה הם בעיקר בגלל הרדיפות, פרעות וגירושים הפוגעים בחיי היהודים ברוסיה.
1881-4 "סופות בנגב"
1903 פוגרום קישינב
1905 פרעות המלחמה ביפן ורוסיה
2. מערבה מחוץ לאירופה משנות ה-80. ארה"ב, דרום אפריקה, אוסטרליה, דרום אמריקה. הקמת מרכזים יהודיים חדשים.
השתלבות מהירה.
# המפה של העם היהודי משתנה בעקבות ההגירה.
אין חזרה (בדרך כלל בגלל סיבות ההגירה).
שינויים בתחום הכלכלי:
מערב אירופה
נטישת המקצועות הישנים (מסורתיים) ומעבר למקצועות חדשים. עקרונות חופשיים- מסחר, תעשייה, בנקאות.
מערב אירופה
רוכלות, י"ש, חכירה.
מהמאה ה19 מתחיל השינויי של מעבר למקצועות חדשים, חופשיים, בעלי הון, חקלאות ומלאכה,פועלים…
פרודוקטיביזציה- ייעילות.
שינויים בתחום: החינוך והתרבות
מערב אירופה
יש אמנסיפציה, שמתירה ליהודים לקבל השכלה חילונית. זה אומר:
# השתלבות כלכלית בכל המקצועות.
# התבוללות
# התרחקות מהכלכלה.
מזרח אירופה
אין אמנסיפציה. ההשכלה מגיעה דרך השילטונות איטית והדרגתית.
היהדות איטית הרבה יותר. אין התבוללות. אבל יש השכלה חילונית שתביא את הציוניות.
צפון אפריקה במסגרת חדירת המעצמות המערביות (בריטניה, צרפת) לצפון אפריקה- תוניס, מרוקו, אלג'יר, מצרים. כניסת ההשכלה החילונית דרך בתי הספר של כי"ח (כל ישראל חברים) כולל בתי ספר למקצועות ולבנות.
בטויי השתלבות
1. נעו ממקום למקום. מזרח אירופה- הגירה למערב אירופה, אמריקה, קנדה.
מערב אירופה- בתוך היבשת (עיור)
2. השתלבות במקצועות חופשיים ואקדמאים.
מערב אירופה- חופשיים, רופאים, עורכי דין, סופרים, משוררים מוסיקאים, עיתונאים.
מזרח אירופה- # השכלה חילונית נפתחת בהדרגה בפני היהודים ע"י השלטונות.
# דגש חזק על מקצועות יצרניים, פרודוקטיביים.מקצועות כפיים
פועלים וחקלאות.
שני הסעיפים האלה מאפשרים תהליך של טמיעה תרבותית במערב.
# יהודים יכלו ללמד בבתי ספר ציבוריים.
# זרמים חדשים ביהדות. אותודוכסים, רפורמים, קונסרבטיביים.
# קרע בן משכילים לדתיים.
# שינוי אופיו וחינוכו של העם היהודי.
# נישואים מעורבים.
=> המרת דת, התנצרות. מעשה ההמרה בא לבטא ניתוק סופי מהעם היהודי.
אורתודוכסיים- חרדים, שומרי כל המצוות.
רפורמים- מקיימים רק מצוות מוסריות.
קונסרבטיביים- דוגלים בשינויים, אך גם להקפיד על קיום מצוות מעשיות ברוח היהדות המסורתית.
הרפורמים מתייחסים יותר בקלות לדת מאשר הקונסרבטיביים.
# ככל שההשכלה היהודית מתחזקת -> מנגד יש קרע בין חילוניים לדתיים.
# מתקופת האמנסיפציה חל שינוי גדול בעם היהודי. בכל דבר- מקצוע, עבודה, תרבות וכו…
תהליכי דחייה
במערב אירופה
בעקבות האמנסיפציה יש אנטישמיות מודרנית- וילהלם מאר.
לפני זה היה- שנאת ישראל, מיעוט שונה וזר.
אופייני לתנ"ך ולימי הביניים (מימי הביניים היה ביסוס דתי).
ע"פ האנטישמיות המודרנית:
1. ביסוס מדעי. תאורייה ביולוגית- דרווין (החזק בטבע שורד). דרוין מתכוון לטבע ולחי. דרוויניזם חברתי -> על בני האדם. מאבק של חיים ומוות.
2. שימוש באמצעים מודרניים: תקשורת. הקמת מפלגות ואירגונים בעלי ביסוס אנטישמי. משפט דרייפוס.
ההבדל בין האנטישמיות המודרנית לעתיקה הוא- שע"פ האנטישמיות המודרנית, היהודי בלתי ניתן לשינוי, ואפילו אם הוא ימיר את דתו הוא יישאר יהודי בניהם. ע"פ האנטישמיות העתיקה- ניתן היה להתנצר.
במזרח אירופה
אין אמנסיפציה-> אנטישמיות עתיקה: פוגרומים "סופות בנגב". משפטי עלילות דם. (משפט בייליס).