סיכום לבגרות בביולוגיה – תקשורת בין בעלי חיים

החומר למבחן
–         כל פרק א': מעגל תקשורת, חשיבות התקשורת, תקשורת מילולית ושאינה מילולית.
–         תפקיד התקשורת בעולם של בעלי החיים.
–         מה צריך יצור חי כדי לשרוד?
–         ערוצי תקשורת + דוגמאות.
–         מהו קול? מבנה האוזן.
–         עיבוד המידע בגוף, תקשורת פנימית וחשיבותה.
–         נושא הבחירה של העבודות (לא מסוכם בסיכום זה)
–         מאמר המתחזים ודפי העבודה.
 
סיכום למבחן בתקשורת בין בע"ח
 
פרק א'
מעגל תקשורת
התקשורת נמסרת באמצעות "מעגל" מסוים החוזר על עצמו:
מוסר ß מסר ß מקבל ß משוב ß חזרה למוסר ……
פירוט:
מוסר – ה"פרט" אשר מעביר את המסר. (לדוגמא: טווס זכר)
מסר – העובדה אשר מעבירים. (לדוגמא: פריסת נוצות הטווס הזכר)
מקבל – ה"פרט" אשר מקבל את המסר מהמוסר. (לדוגמא: טווס ממין נקבה)
משוב – תגובת הפרט המקבל את המסר. (לדוגמא: טווס ממין נקבה מתקרב לטווס ממין זכר).
חשיבות התקשורת
לתקשורת חשיבות רבה. התקשורת עוזרת לנו להשיג כמעט את כל צרכי המחייה שלנו – החל מחברה ועד לרבייה והישרדות בכלל. התקשורת מתבצעת לרוב באמצעות חמישה חושים:
1.     חוש הטעם.
2.     חוש הריח.
3.     חוש הראייה.
4.     חוש המישוש.
5.     חוש השמיעה.
לאנשים מסוימים ישנו חוש נוסף – חוש התנועה והכיוון.
תקשורת מילולית ושאינה מילולית
תקשורת לא מילולית
תקשורת מילולית
– קושי בביצועה.
– מתבצעת בעזרת: שפת גוף, הבעות פנים.
– מסרים פשוטים יותר.
– המהירות קטנה יותר.
– אין קושי.
– בעזרת שפה (מילים).
– עוברים מסרים מורכבים יותר.
– מהירות העברת מסרים גבוהה יותר.
תפקיד התקשורת בעולם החי
תקשורת בעולם בע"ח נחוצה כדי…
1.     הגנה: – צבעי אזהרה (שחור, צהוב, כתום, אדום).
– התחזות.
– צבעי הסוואה (חום, ירוק, אפור – צבעי הסביבה).
2.     מזון (לדוגמא דבורה ופרח).
3.     רבייה (טווס וזנבו).
 
מה צריך יצור חי בכדי לשרוד/להתקיים?
1.     מזון+מים: *התחזות – נחשים מתחזים – השגת מזון ביתר קלות
                          – ערוץ חזותי.
                        *הסוואה – זיקית, ברוב המקרים הנקבות מוסוות כי
                          תפקידן לדאוג לצאצאים ולטפל בהם. אם יהיו
                        בולטות, הן יהוו טרף קל ובולט בשטח – ערוץ חזותי.
2.     הגנה ושמירה על טריטוריה: צבעי אזהרה – לשם הגנה, הרחקת הטורפים. דוגמאות: סלמנדה (צבעי אזהרה), אריה (ע"י שאגה או/ו הטלת שתן).
3.     רבייה: דוגמאות: טווס (ערוץ חזותי), שאגות/שירה/קולות (ערוץ קולי), ריקוד (ערוץ חזותי), עכביש (ערוץ מגע), פרפרים (כימי).
  1. שמירה על תנאים קבועים בגוף אפילו שהתנאים בחוץ משתנים באופן דרסטי – כאשר חם מאוד הגוף מפריש זיעה.
 
ערוצי התקשורת
מהם ערוצי התקשורת?
ערוץ תקשורת הוא האופן בו מועבר המסר:
1.     ערוץ קולי: נקלט ע"י חוש השמיעה ומשודר ע"י דיבור. (דוגמא: עטלף אשר צורח בשביל למצוא את "חברו").
2.     ערוץ חזותי: נקלט ע"י חוש הראייה. (דוגמא: טווס הפורש את זנבו).
  1. ערוץ מגע: נקלט ע"י חוש המישוש. (לדוגמא: עקרבים מזדווגים).
  2. ערוץ כימי: נקלט ע"י חוש השמיעה וחוש הטעם. (לדוגמא: אריה אשר מטיל את שתנו על עצים).
 
מהו קול? מבנה האוזן
מהו קול?
קול – תנודות של חומר.
תנודה – תזוזה של חומר.
תדירות – מספר התנודות בשנייה.
עיבוד המידע בגוף ותקשורת פנימית
עיבוד המידע בגוף
המידע שמגיע לגופנו באמצעות הקולטנים הקולטים את הגירויים אשר מגיעים לגופנו לא מסתיים בקולטנים. הקולטנים מעבירים את המידע למוח אשר מתרגם את הגירויים לדחף עצבי (גירוי המתקדם בעצב כמו זרם חשמלי בחוט חשמל. הדחף העצבי נע בעצבים מסוימים אל המוח ובעצבים אחרים מהמוח). לאחר שהגיעו הדחפים העצביים למוח, אנו מבינים מה נאמר לנו ואנחנו מגיבים – המשוב.
תקשורת פנימית
אנו קולטים מידע מהסביבה החיצונית, אך יחד עם זאת אנו קולטים מידע גם מפנים גופנו. התאים והרקמות מתקשרים אלה עם אלה באמצעות גירויים פנימיים (כגון: עלייה בטמפרטורה, עלייה ברמת סוכר וכו'). גירויים אלו מועברים למוח באמצעות הערוץ החשמלי אשר הוא ערוץ העברת המידע המהיר ביותר. באמצעותו הגוף מסוגל להגיב לגירויים בצורה המהירה והיעילה ביותר.
מאמר המתחזים
סיכום קצר – מי מתחזה למי?
–         זעמן המטבעות מתחזה לצפע הארצישראלי.
–         תופעת ההתחזות נקראת מימקריה.
–         מהתחזות מרוויחים הגנה ומזון.
–         פתן אלמוגי מתחזה לזעמן אלמוגי.
–         חקיין הנקאי מתחזה לנקאי.
–         הצרעוני מתחזה לצרעה.
–         במאמר כתוב על ניסוי שנעשה: שמו קרפדות וציפורים בכלוב יחד עם זבובים רגילים ומתחזים לצרעות. הקרפדות אכלו את כל הזבובים. מאוחר יותר, שמו את הקרפדות והציפורים בכלוב עם צרעות. הן אכלו את הצרעות ונעקצו. מאוחר יותר שמו אותן בכלוב עם זבובים רגילים וזבובים מתחזים לצרעות. הקרפדות והצרעות אכלו רק את הזבובים שלא נראים כמו צרעות. מסקנת הניסוי הייתה שקרפדות וציפורים מאמינות ל"תחפושות".